וְזֶהוּ בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ב, ד): "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יב, ט): 'בְּאַבְרָהָם'. כִּי רַק כְּשֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ לָעוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ הִתְחִיל הַמְשָׁכַת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם, אָז דַּיְקָא נֶאֱמַר: "בְּהִבָּרְאָם". כִּי מֵאָז מַתְחִיל הַבְּרִיאָה כְּאִלּוּ אָז נִבְרָא הָעוֹלָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה לו, ד) עַל פָּסוּק (יְשַׁעְיָה מג, א): "בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב" – 'עוֹלָמִי, עוֹלָמִי, מִי בֹּרַאֲךָ? יַעֲקֹב בֹּרַאֲךָ', שֶׁהֵם כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ כְּפִי קִיּוּמוֹ אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ כֵן נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, וְנֶחֱשָׁב שֶׁהוּא מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת הַבְּרִיאָה כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ.
כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה, עִקַּר בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, הוּא לְהוֹצִיא הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁיֵּשׁ שֵׂכֶל בְּכֹחַ וְיֵשׁ שֵׂכֶל בְּפֹעַל (סִימָן כה). וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת לְהוֹצִיא הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל - לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה וְקִיּוּמוֹ, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תְּהִלִּים קד, כד), כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל פְּעֻלָּה הוּא - שֶׁיֵּדַע מִי פְּעָלוֹ וַעֲשָׂאוֹ, שֶׁיִּתְקַיֵּם: 'וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ' וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מא, ד): "מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ" וְכוּ'.