ז

וְזֶה בְּחִינַת (שְׁמוֹת ל, יב): כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - 'כִּי תִשָּׂא' דַּיְקָא, בְּחִינַת נְשִׂיאַת רֹאשׁ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁעוֹלִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וְרוֹצִין לְנַשֵּׂא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲלוּ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, אֲזַי וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ - הַיְנוּ צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הַמְּנִיעוֹת שֶׁבְּכָל דַּרְגָּא שֶׁהֵם בָּאִין עַל־יְדֵי הַמְדַמֶּה, כַּנַּ"ל. וְאָז וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם נֶגֶף וְכוּ' - שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁנִּתְגַּלִּין הַגְּוָנִין עַל־יְדֵי הַשְּׁקָלִים, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הַמְדַמֶּה וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם סִטְרָא דְּמוֹתָא וְזוֹכִין לְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ז, יב): "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה". כִּי עִקַּר הַחַיִּים הוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא חַיִּים נִצְחִיִּים. כִּי עִקַּר הַשְׁאָרָתוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ הוּא רַק הַשָּׂגַת הַשֵּׂכֶל הַנִּקְנֶה שֶׁזוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁבִירַת הַדִּמְיוֹן, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.