וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר יִצְחָק לְעֵשָׂו (בְּרֵאשִׁית כז, ג): "שָׂא נָא כֵלֶיךָ" וְכוּ', וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סה, ג): 'בְּדֹק סַכִּינְךָ וּשְׁחֹט יָפֶה' וְכוּ'. כִּי יִצְחָק כָּל חֶפְצוֹ הָיָה לְהַחֲזִיר אֶת עֵשָׂו אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי רָאָה כִּי צַיִד בְּפִיו, שֶׁהָיוּ בּוֹ כַּמָּה נִיצוֹצוֹת דִּקְדֻשָּׁה, כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הָיָה רוֹצֶה לְגַיְּרוֹ. וְעַל־כֵּן אָמַר לוֹ, "שָׂא נָא כֵלֶיךָ" - 'בְּדֹק סַכִּינְךָ וּשְׁחֹט יָפֶה' וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נַעֲשִׂין גֵּרִים כַּנַּ"ל. "וְרִבְקָה שׁוֹמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק" וְכוּ', וְהִיא יָדְעָה הָאֱמֶת שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר וְאִי אֶפְשָׁר לְגַיְּרוֹ בְּעַצְמוֹ, עַל־כֵּן צִוְּתָה עַל יַעֲקֹב, שֶׁיַּעֲקֹב דַּיְקָא יַעֲשֶׂה זֹאת, "וַיֵּלֶךְ וַיָּבֵא שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים" וְתִקֵּן אוֹתָם עַל־יְדֵי הַשְּׁחִיטָה וְעָשָׂה מֵהֶם קָרְבָּנוֹת אֶחָד הִקְרִיב לְפֶסַח וְכוּ'.
וְעַל־כֵּן הִלְבִּישׁ עַצְמוֹ בִּלְבוּשֵׁי עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כז, טו): "וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו" וְכוּ', כִּי יַעֲקֹב הָיָה מֻכְרָח לְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת מֵעֵשָׂו, שֶׁהָיָה עֵשָׂו רוֹצֶה לְהַמְשִׁיכָם לְעַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי תֹּקֶף הַדִּין שֶׁל בְּחִינַת יִצְחָק שֶׁמִּשָּׁם שָׁרְשׁוֹ. וְעַל־כֵּן הֻכְרַח יַעֲקֹב לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם בְּחִינַת הַ'תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁהִלְבִּישׁ עַצְמוֹ בִּלְבוּשֵׁי עֵשָׂו שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים. וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הִכְנִיעוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יִצְחָק (שָׁם כז, כב): "הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו", שֶׁיִּצְחָק הֵבִין, שֶׁהָעֻבְדָּא הַזֹאת הִיא מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת רַחֲמִים וָחֶסֶד, רַק שֶׁהִלְבִּישׁ עַצְמוֹ בִּלְבוּשׁ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ בִּבְחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ עַל־יְדֵי־זֶה אֶת עֵשָׂו שֶׁהוּא הַסִּטְרָא־אַחֲרָא, בִּבְחִינַת "חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ". וְעַל־כֵּן אָז דַּיְקָא קִבֵּל יַעֲקֹב אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת מִיִּצְחָק, כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַתִּקּוּן שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַ'תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת מֵעֵשָׂו, מֵהַסִּטְרָא־אַחֲרָא. וְאָז נִמְשְׁכוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת לְיַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כז, כח): "וְיִתֵּן לְךָ אֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם" וְכוּ' וְעַל־כֵּן אָז דַּיְקָא נֶאֱמַר: "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה" וְכוּ', שֶׁנִּכְנַס עִמּוֹ רֵיחַ גַּן־עֵדֶן, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סה, כב). שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַ'תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין' שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ (כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל), כִּי יַעֲקֹב הִשְׁתַּמֵּשׁ אָז עִם בְּחִינָה זוֹ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לִבְחִינַת רֵיחַ גַּן־עֵדֶן כַּנַּ"ל (עַיֵּן שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל הֵיטֵב).