ז

וְעַל־כֵּן אֵין מוֹעִיל בִּטּוּל בְּרֹב כִּי־אִם כְּשֶׁהָאִסּוּר נָע וָנָד, אֲבָל כְּשֶׁהוּא קָבוּעַ בִּמְקוֹמוֹ - אֵין לָהּ בִּטּוּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (כְּתֻבּוֹת טו.): 'כָּל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמִי', כִּי כְּשֶׁהוּא קָבוּעַ בִּמְקוֹמוֹ - הוּא חָזָק בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה מח, יא): "שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְכוּ', וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ, עַל־כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ" וְכוּ'. כִּי עִקַּר הַכְנָעָתוֹ הוּא בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית ד, יב): "נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ", בְּחִינַת (שָׁם יא, ט): "וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה'" כַּנַּ"ל, כִּי גַּם אִסּוּרִין הַחֲשׁוּבִים שֶׁאֵינָם מִתְבַּטְּלִים קְרָאוּם רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גַּם־כֵּן "קָבוּעַ", כַּמּוּבָא בַּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (בֵּית יוֹסֵף סִימָן קי), עַיֵּן שָׁם. כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁהֵם מְקֻשָּׁרִים יַחַד וּקְבוּעִים בִּמְקוֹמָם, אֲזַי קָשֶׁה לְהַכְנִיעָן, כַּנַּ"ל.