ג

וְזֶה בְּחִינַת אֵין מְבַטְּלִין אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה כִּי־אִם כְּשֶׁנָּפַל מֵעַצְמוֹ לְתוֹךְ הַהֶתֵּר (יוֹרֶה־דֵעָה, סִימָן צט), הַיְנוּ שֶׁגַּם הָרְשָׁעִים שֶׁמֻּתָּר לְקָרְבָן שֶׁהֵם בְּחִינַת אִסּוּרִים הַמִּתְבַּטְּלִים - אָסוּר לְבַטְּלָם לְכַתְחִלָּה, שֶׁאָסוּר לֵילֵךְ בִּזְרוֹעַ לִקַּח אוֹתָם בְּעַל כָּרְחָם וּלְהַכְנִיעָם וּלְבַטְּלָם בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר (שִׁיר הַשִּׁירִים ב, ז): "הִשְׁבַּעְתִּי וְכוּ', אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ", כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְכַמּוּבָן בְּשִׁבְחֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, בְּעִנְיַן הַסִּפּוּר אֵיךְ שֶׁקֵּרֵב אֶת תַּלְמִידָיו, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת אֵין מְבַטְּלִין אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה - שֶׁאָסוּר לִקַּח אֶת הָאִסּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרָחוֹק מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, לְקָרְבוֹ וּלְבַטְּלוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ, רַק אִם יִפֹּל מֵעַצְמוֹ לְתוֹךְ הַהֶתֵּר אָז מְבַטְּלִין אוֹתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אֵצֶל דָּוִד (דִּבְרֵי הַיָּמִים א יב, כא): "וּבְבוֹאוֹ לְצִיקְלָג נָפְלוּ עָלָיו מִמְּנַשֶּׁה", דְּהַיְנוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ אֵלָיו וְנִתְקָרְבוּ אֶצְלוֹ וְכַנַּ"ל.