ד

וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִנְיָן זֶה לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הוּא דָּבָר קָשֶׁה וְכָבֵד מְאֹד, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ לַעֲסֹק בָּזֶה, כִּי הוּא חִיּוּב עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לַעֲסֹק בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה 'כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם' וְכוּ' (סִימָן ז' תִּנְיָנָא), שֶׁכָּל אָדָם מְחֻיָּב לַעֲסֹק בָּזֶה, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת יִשּׁוּב הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב מִבְּנֵי־אָדָם, שֶׁהֵם בְּנֵי דֵּעָה אֲמִתִּית לָדַעַת אֶת ה' וּלְהוֹצִיאָם מֵעֲווֹנוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. אֲבָל מִי הוּא זֶה שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, וְאֶת מִי לְקָרֵב וְאֶת מִי שֶׁלֹּא לְקָרֵב? עַל־כֵּן אֵין כֹּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה. וְזֶהוּ בְּחִינַת גֹּדֶל הָאַזְהָרָה שֶׁהִזְהִירָנוּ אַדְמוֹ"ר זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, כִּי כָּל הַתִּקּוּנִים וְהַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת הַנֶּאֱמָרִים בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה קָשֶׁה לָבוֹא אֲלֵיהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בְּכָל תּוֹרָה עֵצוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲמֻקּוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם הָעֵצָה בְּעַצְמָהּ קָשֶׁה לְקַיֵּם. עַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת - לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לֵילֵךְ וּלְקַיֵּם כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת שֶׁבְּכָל תּוֹרָה, וּבִפְרָט בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל 'הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ' - דְּהַיְנוּ לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת מְחֻיָּב לַעֲסֹק בָּזֶה כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ וְכַנַּ"ל, אֲבָל הָעִנְיָן קָשֶׁה מְאֹד, כִּי צְרִיכִין לָזֶה אֵשׁ הַמִּשְׁפָּט, לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבְּהַנְּפָשׁוֹת וְכוּ' - שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הָרַע שֶׁלָּהֶם וּמִי יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ כֹּחַ בְּאֵשׁ מִשְׁפָּטוֹ לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁלָּהֶם?! וְגַם אוּלַי הֵם מֵהָרְשָׁעִים שֶׁאָסוּר לְקָרְבָן, כִּי אֵין הַמִּשְׁפָּט מוֹעִיל לָהֶם. עַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה, וּלְבַקֵּשׁ עַל זֶה מְאֹד מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתֵּן לוֹ כֹּחַ לְעוֹרֵר אֵשׁ הַמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁלָּהֶם. וְגַם שֶׁיֵּדַע אֶת מִי לְקָרֵב וְאֶת מִי לְרַחֵק וְכַנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים קט, ד): "תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְּפִלָּה", הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָם בְּאַהֲבָה, אֲמִתִּית וְנִצְחִית, כִּי אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחִי לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְהֵם לֹא דַּי שֶׁאֵינָם חֲפֵצִים בִּבְרָכָה וְטוֹבָה לְהִתְקָרֵב לְחַיֵּיהֶם הָאֲמִתִּיִּים, אַף גַּם "תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי" וְעוֹמְדִים עָלַי לְבָלְעֵנִי חִנָּם, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב מִקֹּדֶם (פָּסוּק ב): "כִּי פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ וְכוּ' וַיִּלָּחֲמוּנִי חִנָּם". וְעַל זֶה צוֹעֵק דָּוִד "תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי" וְכַנַּ"ל, "וַאֲנִי תְּפִלָּה", כִּי אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת נֶגֶד זֶה, רַק "וַאֲנִי תְּפִלָּה", אֲנִי תָּמִיד אֶעֱמֹד עַל מִשְׁמַרְתִּי לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּלַמְּדֵנִי וְיוֹרֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּאֹפֶן שֶׁאֶנָּצֵל מֵהֶם, וְאֶזְכֶּה לְקָרֵב אֶת מִי שֶׁרָאוּי לְקָרֵב, וּלְרַחֵק אֶת מִי שֶׁרָאוּי לְרַחֵק, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים עא, יד): "וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ".