ז

וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר קָרְחָה עַל הַמֵּת, כִּי בִּשְׁעַת הָאֲבֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, וְהַשְּׂעָרוֹת הֵם מוֹתְרֵי מֹחִין, וּבִשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין מִכְּלֵיהֶם נִמְשָׁכִין הַמֹּחִין בְּיוֹתֵר לְתוֹךְ הַשְּׂעָרוֹת. וְעַל־כֵּן אִם חַס וְשָׁלוֹם יְגַלַּח אֶת שַׂעֲרוֹתָיו - יוּכַל לְהַשְׁחִית מֹחוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּסְתַּלֵּק וְיַעֲבֹר יְמֵי אֶבְלוֹ, וְאָז יַחְזְרוּ הַמֹּחִין וְיִזְדַּכְּכוּ וְיָשׁוּבוּ הַמֹּחִין לִמְקוֹמָם בְּשָׁלוֹם וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ בְּהַשְּׂעָרוֹת כִּי־אִם מוֹתְרֵי מֹחִין וְאָז יְגַלְּחֵם, כִּי אָז צָרִיךְ לְגַלְּחָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְרַבּוּ הַמּוֹתָרוֹת בַּמֹּחַ: