עַל־פִּי הַמַּאֲמָר "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" – 'וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ' בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ד', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:
כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלִי וְצִנּוֹר לְקַבֵּל אֶת הַחֶסֶד, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, וְהַיִּרְאָה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הָרָצוֹן, וְעִקַּר הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן וְהוּא בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן, וּכְנֶגֶד זֶה יֵשׁ בְּחִינַת מֶצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא הֵפֶךְ הָרָצוֹן, וְעִקַּר יְנִיקַת מֶצַח הַנָּחָשׁ הוּא מִזִּקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת, שֶׁאֵין מוֹסִיפִין קְדֻשָּׁה וָדַעַת בִּימֵיהֶם כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, וְלָזֶה מוֹעִיל צְדָקָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, וְזֶה בְּחִינַת (אִיּוֹב יד, י): "קְצַר יָמִים שְׂבַע רֹגֶז", שֶׁמִּפְּגַם הַזְּקֵנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְצַר יָמִים, מִזֶּה יוֹנֵק מֶצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹגֶז הֵפֶךְ הָרָצוֹן, אֲבָל עַל־יְדֵי זָקָן דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְרָצוֹן, בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה יט, יד): "זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים", פָּנִים הוּא בְּחִינַת רָצוֹן, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל זֶה: