כִּי עִקַּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא הַהַתְחָלָה וְהַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה' וּבְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, וְהִיא הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל, רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְזֶהוּ בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה מד, ו): "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים", 'אֲנִי' - הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ. וְזֶהוּ "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הִיא מֵהָאֱמוּנָה וְהַסּוֹף הוּא הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ - נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַשְּׁפָלִים מְאֹד מְאֹד, כִּי כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת הֵם רַק בְּחִינַת 'מָטֵי וְלָא מָטֵי', בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל: