כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין מַשִּׂיגִין הָאוֹר הַגָּדוֹל כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה, כִּי כָּל חַד לְפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ, מֵבִין וּמַשִֹּׁיג בְּבֵרוּר הִשְׁתּוֹקְקוּת אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, כִּי הוּא לְכָל חַד לְפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ, אֲבָל לְעוֹלָם אַחַר כָּל הַמּוֹפְתִים וְכָל הַהִתְגַּלּוּת, הַכֹּל לֹא הָיָה כִּי־אִם בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה:
וְעַל־כֵּן אַחַר שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כַּמָּה נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְעַל הַיָּם, וַעֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם וְכוּ' (אָבוֹת ה, ד), וְרָאוּ מַסּוֹת גְּדוֹלוֹת וּמוֹפְתִים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ, וְגַם גִּלָּה לָהֶם הַשָּׂגוֹת עֲצוּמוֹת וְנוֹרָאוֹת, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁשָּׁאַל מֹשֶׁה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ (שְׁמוֹת ג, יג): "מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם", וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גִּלָּה לוֹ אָז שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, בְּוַדַּאי הָיָה מְגַלֶּה לָהֶם בָּזֶה סוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת בְּהַשָּׂגַת סוֹד שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה - וְגַם 'רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא' (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח), מִכָּל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁרָאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִכָּל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁרָאוּ הָרָאשִׁים וְהַגְּדוֹלִים וְהַזְּקֵנִים - וְאַחַר כָּל אֵלֶּה נֶאֱמַר (שְׁמוֹת יד, לא): "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה וְכוּ' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", רְאֵה וְהָבֵן וַחֲכַם, שֶׁאַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִים לֶאֱמוּנָה, כִּי כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְכוּ' לֹא בָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל אֱמוּנָה, לְכָל חַד לְפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, בְּחִינַת "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ' וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי הָרְאִיָּה וְהַהַשָּׂגָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהִשִּׂיגוּ אָז וְרָאוּ מוֹפְתִים נוֹרָאִים בְּגַשְׁמִיּוּת כָּאֵלֶּה, בִּקְרִיעַת יַם סוּף וְכוּ', עַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק אֱמוּנָתָם מְאֹד, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי עִקַּר הִיא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, כַּנַּ"ל: