ז

וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר נִדָּה. כִּי אֲפִלּוּ בַּזִּוּוּג הָרוּחָנִי וְיִחוּדֵי הַמִּדּוֹת צְרִיכִין לְהִשָּׁמֵר מְאֹד מֵאֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מִשִּׁבְרֵי כֵּלִים, מִכָּל שֶׁכֵּן בַּזִּוּוּג הַגַּשְׁמִי, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁזִּוּוּג שֶׁל יִשְׂרָאֵל יָקָר מְאֹד, וְנוֹלָדִין עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וְהִיא מִצְוָה הָרִאשׁוֹנָה בַּתּוֹרָה, וּבְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא, וּמִי שֶׁזוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגוֹ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, אֲזַי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוֹטָה יז.): 'אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ - שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם', אַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ מִי שֶׁזִּוּוּגוֹ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה - אָסוּר לִהְיוֹת רָגִיל בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת כב.): שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְגִילִין וְכוּ', כִּי אִתְעָרוּתָא דְּזִוּוּגָא מִסִּטְרָא דִּצְפוֹנָא (זֹהַר וַיֵּשֶׁב קפו:), שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אַחֲרָא, כַּיָּדוּעַ, כִּי בְּכָל זִוּוּג צְרִיכִין לְעוֹרֵר תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם וּלְבָרֵר בֵּרוּרִין מִכֵּלִים הַנִּשְׁבָּרִים שֶׁבָּהֶם נִתְאַחֲזוּ הַקְּלִפּוֹת, וְעַל־כֵּן אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חַיֵּי־שָׂרָה קכח:): שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה הִתְעוֹרְרוּת הַזִּוּוּג מֵהַיֵּצֶר־הָרָע שֶׁאֲחִיזָתוֹ בִּשְׁבִירַת כֵּלִים וְכַנַּ"ל, רַק יִשְׂרָאֵל בְּתֹקֶף כֹּחַ גְּבוּרָתָם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרָם וְלַהֲפֹךְ הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה כָּרָאוּי, אֲבָל אָסוּר לִהְיוֹת רָגִיל, חַס וְשָׁלוֹם - שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינִין שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת וְכוּ', וְכַנַּ"ל.

וְכָל זֶה צְרִיכִין לִזָּהֵר וְלִפְרֹשׁ אֲפִלּוּ מִן הַהֶתֵּר וְכַנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים דַּם נִדּוֹת, שֶׁהֵם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנִּתְקַלְּלָה חַוָּה (בְּרֵאשִׁית ג, טז): "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים" - זֶה דַּם נִדּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עֵרוּבִין ק:) - אָז הַזִּוּוּג אָסוּר לְגַמְרֵי, כִּי דַּם נִדּוֹת נִמְשָׁכִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, כַּיָּדוּעַ, וּשְׁבִירַת כֵּלִים הוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת וּפְגַם הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא כְּלַל כָּל הַכֵּלִים - שֶׁנִּשְׁבְּרָה וְנִפְגְּמָה עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם נִדּוּת, וְאָז כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים הַדַּם נִדּוּת, הַיְנוּ הַכְּפִירוֹת וְהָאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת - אָז הַזִּוּוּג אָסוּר, כִּי אָז אָסוּר לְהַמְשִׁיךְ הַשֵּׂכֶל לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, כִּי לֹא דַּי שֶׁלֹּא יְתַקֵּן אֶת הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַדְּרַבָּא, הָאֱמוּנָה וְהַשֵּׂכֶל יִהְיוּ נִפְגָּמִין וְנִתְקַלְקְלִין יוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה בִּבְחִינַת (וַיִּקְרָא טו, כד): וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו":