ט

וְעַל־כֵּן עִקַּר טָּהֳרָה שֶׁל הַנִּדָּה הוּא בְּמַיִם, זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל: 'וְנָפוּץ מַיָּא מִתְּרֵי אוּסְיָא וַהֲוֵי כִּתְרֵי מַבְרֵי דְּסוּרָא' - שֶׁעַל־יְדֵי מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְבַּטְּלוּ הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינִין, וְאָז לֹא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מֵימֵי הַמִּקְוֶה - שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲבִירִין הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם נִדּוּת, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַמַּיִם נִטְהֶרֶת הַנִּדָּה מִטֻּמְאָתָהּ, כִּי עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַמַּיִם נִתְבַּטְּלִין הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינִין שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת כַּנַּ"ל, וְאָז נִטְהֶרֶת הָאֱמוּנָה וְנִתְחַזְּקָה כְּבַתְּחִלָּה, וְאָז יְכוֹלָה לְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, לְקַבֵּל אֶת הַשֵּׂכֶל וּלְגַלּוֹת וּלְהוֹלִיד הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, וְאָז יִתְקַיֵּם: "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה", כִּי דַּם נִדּוּת הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַיָּרֵחַ, כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן סְתַם וֶסֶת מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, כִּי בְּכָל חֹדֶשׁ נִתְמַעֶטֶת וְנִתְמַלְּאָה כַּיָּדוּעַ - וְאָז יִתְקַיֵּם: "כִּי תִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (יְשַׁעְיָה יא, ט), כִּי כְּשֶׁהָאֱמוּנָה טְהוֹרָה וּקְדוֹשָׁה וַחֲזָקָה וְסוֹמֵךְ עַל אֱמוּנָתוֹ לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וּבְלִי שׁוּם יְדִיעָה כְּלָל, אֲזַי זוֹכֶה לָדַעַת אֶת ה' בִּבְחִינַת (הוֹשֵׁעַ ב, כב): "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה"', אָמֵן וְאָמֵן: