וְזֶה בְּחִינַת תַּעֲנִית, שֶׁלִּפְעָמִים הָאָדָם צָרִיךְ לְתַעֲנִית בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה עַל חֲטָאָיו, כִּי לִפְעָמִים הַטּוֹב כָּבוּשׁ מְאֹד מְאֹד עַל־יְדֵי הַחֲטָאִים, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָרְרוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ וְאָז אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ לְשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל, וְאָז יְכוֹלִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר שֶׁאוֹכֵל, וְהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הֵם בְּחִינַת נִיצוֹצֵי חֶלְקֵי הַטּוֹב מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִילָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַזְכִּיר אֶת הַטּוֹב אֶת מַעֲלָתוֹ עַד שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, אָז מִתְעוֹרְרִים גַּם נִצוֹצֵי חֵלֶק הַטּוֹב שֶׁבְּהַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל, וְאָז יָכוֹל לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת נִיצוֹצוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים כְּשֶׁהַטּוֹב כָּבוּשׁ מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתוֹ, אָז צְרִיכִין לְתַעֲנִית, כִּי אָז אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה וּצְרִיכִין לְתַעֲנִית. וְעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית נִתְמַעֵט חֶלְבּוֹ שֶׁהָיָה מְכַסֶּה עַל הַטּוֹב כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הַתַּעֲנִית בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כַּמּוּבָא (זֹהַר־חָדָשׁ, רוּת פ.). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית מַכְנִיעַ הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה עַל הַטּוֹב וְאָז יָכוֹל הַטּוֹב לִזְכֹּר אֶת מַעֲלָתוֹ וְלָשׁוּב לְשָׁרְשׁוֹ, כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן אִיתָא בַּסְּפָרִים (שְׁלָ"ה מַסֶּכֶת יוֹמָא, נֵר מִצְוָה, אוֹת פח): שֶׁמִּי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת "אֵשׁ", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמִיָּה כג, כט): "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ". וְעַל־יְדֵי אֵשׁ שֶׁל הַתּוֹרָה הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיעַ וְלִשְׂרֹף אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה עַל הַטּוֹב, עַד שֶׁיִּשְׁמַע הַטּוֹב אֶת דִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה וְיָשׁוּב לְמַעֲלָתוֹ וּלְשָׁרְשׁוֹ, כִּי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְנָחוֹת קי.) עַל פָּסוּק (וַיִּקְרָא ז, לז), "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת" וְכוּ' וְעַל־יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת נִשְׂרָף הַחֵלֶב וְעוֹלֶה הַטּוֹב לְשָׁרְשׁוֹ, כַּנַּ"ל.