ב

וְזֶה בְּחִינַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן, בְּחִינַת (דְּבָרִים כב, ז): "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ", כִּי אִיתָא (זֹהַר וַיֵּצֵא רנח.): שֶׁזֶּה מְרַמֵּז שֶׁאָסוּר לִכְנֹס בְּחָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת הָרְחוֹקִים מִשִּׁכְלוֹ לְפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי 'שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם' - זֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת שֶׁאָסוּר לַחֲקֹר בָּהֶם. 'וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ' - זֶה בְּחִינַת שִׁשָּׁה קְצָווֹת, "מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם" (דְּבָרִים ד, לב), שֶׁשָּׁם מֻתָּר לְעַיֵּן בְּשִׂכְלוֹ וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים דַּיְקָא. וְהַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם", שֶׁשּׁוֹלְחִין וּמַרְחִיקִין וּמְצַמְצְמִין הַשֵּׂכֶל מֵאֶצְלוֹ וְאָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לִקַּח אֶת הָאֶפְרוֹחִים, אוֹ הַבֵּיצִים שֶׁהָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶן. כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאֵם שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אֵם לַבִּינָה - אִמָּא דִּמְסַכְכָא עַל בְּנִין, רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים, אוֹ עַל הַבֵּיצִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים שֶׁל הַשֵּׁכֶל, בְּחִינַת שִׁיעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא, כִּי אֶפְרוֹחִים וּבֵיצִים הֵם בְּחִינַת מָארֵי מִשְׁנָה וּמָארֵי מִקְרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים, וְכָל זְמַן שֶׁהָאֵם - שֶׁהִיא מְקוֹר הַשֵּׂכֶל - רוֹבֶצֶת עַל הַצִּמְצוּמִים, אֲזַי הַכֹּל אֶחָד, וְאָז אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל וּלְהַשִּׂיג אֶת הַשֵּׂכֶל, וְעַל־כֵּן מֻכְרָחִין לְשַׁלֵּחַ אֶת הָאֵם, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם הַשֵּׂכֶל. וְאָז "וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ", כִּי אָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לִקַּח וּלְקַבֵּל וּלְהַשִּׂיג אֶת הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי צִמְצוּמֵי הַשֵּׂכֶל שֶׁהֵם בְּחִינַת הַבָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁעוּרִין דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא, בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בֵּיצִים כַּנַּ"ל.