יב

עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַבְּחִירָה נִמְשָׁךְ מֵהַבְּחִירָה שֶׁל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁבְּחִירָתָם רַק בִּבְחִינַת (שַׁבָּת פז.): 'מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ', שֶׁהִמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ פְּרִישׁוּת וּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִּצְטַוָּה בְּפֵרוּשׁ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי כָּל בְּחִירָתוֹ, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַבְּחִירָה לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן גַּם כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה בְּחִינָה בְּהֶעְלֵם מִבְּחִינָה זֹאת - שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִין מֵעַצְמוֹ רְצוֹן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְלֹא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וִיכַוֵּן דַּעְתּוֹ מְאֹד לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיְּבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי וְכוּ', כִּי 'בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ' וְכוּ', וְעַל־כֵּן אָמַר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ (דְּבָרִים ה, כז): "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם, וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי", וְהַלְוַאי הָיוּ נִשְׁאָרִים בָּזֶה, אַךְ הַבַּעַל־דָּבָר הִתְגָּרָה בָּהֶם וְכוּ', וְעַל־יְדֵי גֹּדֶל הַהִתְגָּרוּת הַבַּעַל הַדָּבָר, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי תַּאֲוָה זֹאת עַד שֶׁהֶחֱטִיאָם בַּעֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁל הָעֵגֶל כְּדֵי לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין סג:), וְכֵן בָּאוּ אַחַר־כָּךְ לְכַמָּה חֲטָאִים וְנִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסּוּ אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה "הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה" (קֹהֶלֶת ז, ז), שֶׁגַּם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּעַצְמוֹ טָעָה בְּהַכָּאַת הַצּוּר, וּבְוַדַּאי כָּל טָעוּתוֹ וּבְחִירָתוֹ הָיוּ עַתָּה גַם כֵּן בִּבְחִינַת 'מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד' וְכוּ', שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְכַוֵּן דַּעַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּמִגֹּדֶל הַבִּלְבּוּל שֶׁל עֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה עָלָיו, בִּפְרָט עַתָּה בְּעִנְיַן מֵי מְרִיבָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ וְלֹא הָיָה יָכֹל לְכַוֵּן פְּנִימִיּוּת רְצוֹן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִסְתַּלֵּק.

וְאִתְפַּשְׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא (תִּקּוּנֵי־זֹהַר תִּקּוּן סט, קיב.), וּמְתַקֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר, וּמְתַקֵּן הַכָּאַת הַצּוּר שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת כַּנַּ"ל, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי טָעוּתִים הַנַּ"ל, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת 'בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ' וְכוּ', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַטְעִין הַשֵּׁדִין יְהוּדָאִין מְאֹד, וְעִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן יִהְיֶה עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ, שֶׁאָז יִזְכֶּה לְכַוֵּן דַּעַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְלֹא יִטְעֶה עוֹד בְּשׁוּם דָּבָר, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְתַקֵּן הַבְּחִירָה שֶׁל כָּל אֶחָד, וְיָשׁוּבוּ הַכֹּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָעַכּוּ"ם יָשׁוּבוּ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (צְפַנְיָה ג, ט): "כִּי אָז אֶהֱפֹךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְּרוּרָה" וְכוּ' [וַעֲדַיִן צְרִיכִין לְבָאֵר כָּל זֶה, כִּי יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ]. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה לב, לט): "וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד לְיִרְאָה אוֹתִי" וְכוּ' - שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד סְפֵקוֹת כְּלָל.

"וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ וְכוּ', וַיִּחַר אַף בִּלְעָם וַיַּךְ" וְכוּ' (בַּמִּדְבָּר כב, כז), וְאִישׁ בַּעַר לֹא יֵדַע וּכְסִיל וְכוּ' (תְּהִלִּים צב, ז), וְאָמַר: "לֹא יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה נִצָּב לִקְרָאתִי" וְכוּ' - תִּפַּח רוּחֵיהּ וְנִשְׁמָתֵיהּ, הֲלֹא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ! וְאִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר עִמְּךָ, אֵיךְ לֹא תָּבִין רִמְזֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כָּאן וְרוֹצֶה לִמְנֹעַ אוֹתְךָ מִלֵּאָבֵד לְגַמְרֵי?! וּמֵאַחַר שֶׁרָאָה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ רִשְׁעָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַל־כֵּן בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ וְכוּ', עַל־כֵּן אָמַר לוֹ, לֵךְ וְכוּ', אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם - מְבִינִים שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי הַכֹּל מֵאֵת ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב לו, ח): "וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים וְכוּ' וַיֹּאמֶר כִּי יְשׁוּבוּן", וְצוֹעֲקִים אֵלָיו וְשָׁבִים אֵלָיו, כִּי שׁוֹמְעִים קוֹל ה' וּרְמָזָיו מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם.

וְזֶהוּ (דְּבָרִים ז, יב): "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" - 'עֵקֶב' דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא תַּחַת עָקֵב וְרַגְלִין, שֶׁדּוֹרְסִין אוֹתוֹ בָּרַגְלַיִם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים סו, יב): "הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ" וְכוּ', בְּחִינַת (אֵיכָה ג, לד): "לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו כֹּל אֲסִירֵי אָרֶץ". וְאָז דַּיְקָא בִּבְחִינַת עָקֵב, כְּשֶׁתִּזְכֶּה לִשְׁמֹעַ אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, שֶׁהַכֹּל מֵהַמִּשְׁפָּט שֶׁלְּמַעְלָה - שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בָּזֶה כְּדֵי לַהֲשִׁיבְךָ אֵלָיו. אָז, "וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ" וְכוּ', וְזֶהוּ (בְּרֵאשִׁית כה, כו): "וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו", 'בַּעֲקֵב' דַּיְקָא, כְּשֶׁיִּתְגַּבֵּר עֵשָׂו בְּסוֹף הַגָּלוּת וְיִרְצֶה לִדְרֹס בַּעֲקֵבוֹ עַל רֹאשׁ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים מא, י): "הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב", וְזֶהוּ בְּחִינַת עִקְבוֹת מְשִׁיחָא. וְאָז דַּיְקָא 'וְיָדוֹ' בְּחִינַת אֱמוּנָה - תְּפִילָה 'אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב' לְהַפִּילוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית מט, יז): "הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר", כִּי שִׁמְשׁוֹן הָיָה בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כַּמּוּבָא (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צח, יד).