ב

וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַיַּיִן מְאֹד מִמַּגַּע עַכּוּ"ם, כִּי הָעַכּוּ"ם נֶאֱחָזִין בְּהָרַע שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת, שֶׁעִקָּרָם הוּא תַּאֲוָה הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף שֶׁהֵן נוֹגְעִין בְּהַיַּיִן - נִתְהַפֵּךְ הַיַּיִן לְרַע גָּמוּר, כִּי נֶאֱחָז בּוֹ הָרַע שֶׁל הָעַכּוּ"ם, שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעִים נַפְשׁוֹת בֵּית יַעֲקֹב. וְעַל־כֵּן הוּא נֶאֱסָר תֵּכֶף לְיִשְׂרָאֵל, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת יז:): 'שֶׁגָּזְרוּ עַל יֵינָם מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶן', הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי יֵינָם שֶׁל עַכּוּ"ם - נִתְעוֹרֵר הָרַע שֶׁבּוֹ, שֶׁהוּא תַּאֲוַת נִאוּף, וְעַל־כֵּן גָּזְרוּ עַל יֵינָם מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶן וְכַנַּ"ל.