ג

וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ יַיִן כָּשֵׁר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ כָּל אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי לִזָּהֵר מְאֹד מִמֶּנּוּ. כַּמּוּבָא בְּכָל הַסִּפְרֵי קֹדֶשׁ גֹּדֶל הָאַזְהָרָה לְהִתְרַחֵק מְאֹד מְאֹד מִמַּשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר, בִּפְרָט מִלִּשְׁתּוֹת הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לִידֵי שִׁכְרוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לִשְׁתּוֹת יַיִן כָּרָאוּי כִּי־אִם צַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא זַךְ מִכָּל וָכֹל, שֶׁהוּא נָקִי וְזַךְ לְגַמְרֵי מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעִקָּר מִתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת הַנַּ"ל, וְעָלָיו נֶאֱמַר 'זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ', כִּי כְּשֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן אֵין בּוֹ שׁוּם מַגַּע עַכּוּ"ם כְּלָל, שֶׁהוּא תַּאֲוָה הַנַּ"ל שֶׁכְּלוּלָה מֵהָרַע שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ זַךְ מֵהַתַּאֲווֹת כְּשֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן, בִּפְרָט כְּשֶׁשּׁוֹתֶה הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לְהִתְאַחֵז בּוֹ בְּחִינַת מַגַּע עַכּוּ"ם, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ בּוֹ רְתִיחַת הַדָּמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַע שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוָה הַנַּ"ל, כַּנַּ"ל.