לד

וְזֶה בְּחִינַת צְדָקָה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצְּדָקָה הִיא עַל־יְדֵי אֱמֶת, כִּי עִקַּר מַעֲלַת הַצְּדָקָה הִיא - מַה שֶּׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ וְנוֹתֵן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה, כִּי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְפַרְנֵס הָעֲנִיִּים בְּעַצְמָן וּבְיָדוֹ לְהוֹרִישׁ וּלְהַעֲשִׁיר וְלִטֹּל הָעֲשִׁירוּת וְלִתֵּן לְהֶעָנִי אוֹ לִתֵּן הָעֲשִׁירוּת לְכֻלָּם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּבָבָא בַּתְרָא י.): 'הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּאן יֵשׁ מָקוֹם לְבַעַל דִּין לוֹמַר: אִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֵב הָעֲנִיִּים לָמָּה אֵינוֹ מְפַרְנְסָן? אֱמֹר לוֹ: כְּדֵי לְהִנָּצֵל אָנוּ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם' וְכוּ'. כִּי עִקַּר מַעֲלַת הַצְּדָקָה הוּא, מַה שֶּׁהַמָּמוֹן הוּא בְּיַד הֶעָשִׁיר וְיָכוֹל לִטְעוֹת בְּעַצְמוֹ שֶׁהַמָּמוֹן הוּא שֶׁלּוֹ. וּכְשֶׁמַּאֲמִין בַּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו, וְעוֹשֶׂה רְצוֹן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְכוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ הָרָע וְנוֹתֵן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה יוֹתֵר מִטִּבְעוֹ - זֶהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצְּדָקָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה "וְאֶת הָעֹרְבִים" וְכוּ' (סִימָן ד), שֶׁמִּי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה בְּטִבְעוֹ - אֵינוֹ נֶחְשָׁב, כִּי מֵעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא בִּבְחִינַת עוֹרֵב שֶׁהוּא בְּטִבְעוֹ אַכְזָרִי וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:

וְעַל־כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לִתֵּן צְדָקָה בֶּאֱמֶת לְמִי שֶׁרָאוּי לִתֵּן, דְּהַיְנוּ לַעֲנִיִּים כְּשֵׁרִים וַהֲגוּנִים בֶּאֱמֶת - שְׂכָרוֹ גָּדוֹל מְאֹד, כִּי שְׁקוּלָה צְדָקָה כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (בָּבָא בַּתְרָא ט.), וְהָעִקָּר כְּשֶׁהִיא 'בֶּאֱמֶת', כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא לְהַכְנִיעַ שְׂמֹאל לְגַבֵּי יָמִין, כִּי אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר מִ'סִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא', שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטָּהֳרָה שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַבְּחִירָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה 'אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא' הַנַּ"ל. וְכָל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׂמֹאל בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי ג, טז): "מִשְּׁמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד". וְעַל־כֵּן כָּל הַשְּׁקָרִים וְהָרַמָּאוּת שְׁכִיחִים בַּמָּמוֹן יוֹתֵר כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם י, ד): "רָשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה", וּכְתִיב (שָׁם כח, כא): "עַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר". כִּי הַמָּמוֹן נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׂמֹאל, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר וְהָרַמָּאוּת. וְעַל־כֵּן שָׁם בַּמָּמוֹן עִקַּר הַבְּחִירָה בְּיוֹתֵר. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁרֹב בְּנֵי־אָדָם אוֹבְדִין אֶת יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַמָּמוֹן, וּכְמוֹ שֶׁצּוֹעֵק הַנָּבִיא (יְשַׁעְיָה נו, יא): "אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ".

וְעַל־כֵּן זֶה שֶׁלּוֹקֵחַ מָמוֹנוֹ שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, וְהוּא כּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ וְלוֹקֵחַ מָמוֹנוֹ וְנוֹתֵן לִצְדָקָה - בָּזֶה הוּא מַכְנִיעַ בְּיוֹתֵר אֶת הָרַע שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר שֶׁנֶּאֱחָז מִשְּׁמֹאל, וְכוֹפֶה שְׂמֹאל לְגַבֵּי יָמִין, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁרַק בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָאָדָם כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הוּא רַק לְהַכְנִיעַ הַשֶּׁקֶר וּלְגַלּוֹת הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה תָּלוּי בְּיוֹתֵר בַּמָּמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל, כַּנַּ"ל.

אֲבָל הָעִקָּר תָּלוּי בָּאֱמֶת, כְּשֶׁכַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא בִּשְׁבִיל כָּבוֹד וְגַסּוּת לְהִתְיַהֵר וּלְהִתְגַּדֵּל וְלִרְדֹּף וּלְחָרֵף אֶת הָעֲנִיִּים הַכְּשֵׁרִים עַל־יְדֵי זֶה. כְּמוֹ שֶׁמָּצוּי עַכְשָׁו, שֶׁנּוֹתְנִין רַק לַחֲשׁוּבֵי וּגְדוֹלֵי הַמְּדִינָה, כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ כָּבוֹד וִיקָר עַל־יְדֵי־זֶה, אוֹ שֶׁנּוֹתְנִים רַק לְמִי שֶׁנִּכְנָעִים תַּחְתֵּיהֶם וְעוֹשִׂים כְּמַעֲשֵׂיהֶם, אֲפִלּוּ אִם הֵם אֵינָם הֲגוּנִים כְּלָל, אוֹ רְשָׁעִים גְּמוּרִים וְלַאֲנָשִׁים הַכְּשֵׁרִים וַהֲגוּנִים שֶׁאֵינָם חוֹנְפִים אוֹתָם וְאֵינָם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים, לֹא דַּי שֶׁאֵין נוֹתְנִים לָהֶם, אַף גַּם הֵם רוֹדְפִים אוֹתָם וּמִשְׁתַּדְּלִים לְקַפֵּחַ פַּרְנָסָתָם וּלְבָלְעָם חַיִּים חַס וְשָׁלוֹם. לוּלֵא ה' הַ'מַּצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ' וְכוּ' (תְּהִלִּים לה, י). וּצְדָקָה כָּזוֹ - בְּוַדַּאי אֵינָהּ כְּלוּם וְלֹא דַּי שֶׁאֵינָם מְתַקְּנִים עַל־יְדֵי צְדָקָה כָּזוֹ, אַף גַּם הֵם מְקַלְקְלִים הַרְבֵּה וְנֶחְשֶׁבֶת לְחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק (מִשְׁלֵי יד, לד): "צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת". מֵחֲמַת שֶׁנּוֹתְנִים רַק לְהִתְגַּדֵּל וּלְחָרֵף וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה כָּזוֹ הֵם מַגְבִּירִים הַשֶּׁקֶר בְּיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁהֵם מַחֲזִיקִים בְּמָמוֹנָם אֶת הַשֶּׁקֶר, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר בְּהַמָּמוֹן כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן שָׁם מְצוּיִים הַשְּׁקָרִים בְּיוֹתֵר.

וְעַל־כֵּן מְצוּיִים הַרְבֵּה טָעוּתִים מְאֹד בְּנוֹתְנֵי הַצְּדָקָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאֵין זוֹכִין בְּנָקֵל לִתֵּן צְדָקָה לְהֶהָגוּן. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה מט:): 'שֶׁמָּא תֹּאמַר, כָּל הַבָּא לִקְפֹּץ קוֹפֵץ, תַּלְמוּד לוֹמַר (תְּהִלִּים לו, ח): "מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹקִים"' וְכוּ', כִּי אֵינָם מְצוּיִים לִזְכּוֹת עִם מְהֻגָּנִים, עַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה כָּרָאוּי, שֶׁיִּזְכֶּה לִתֵּן לְהֶהָגוּן בֶּאֱמֶת. וְהַכֹּל תָּלוּי בְּהָאֱמֶת שֶׁבְּלִבּוֹ, שֶׁמִּי שֶׁכַּוָּנָתוֹ רְצוּיָה לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת - יְזַכֵּהוּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים וִיתַקֵּן עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה הַרְבֵּה שֶׁיַּכְנִיעַ הַשֶּׁקֶר לְגַבֵּי הָאֱמֶת שֶׁזֶּה הַתִּקּוּן נַעֲשֶׂה בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי צְדָקָה כָּרָאוּי וְכַנַּ"ל.

אֲבָל מִי שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לִתֵּן כִּי אִם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ וּכְבוֹדוֹ, וּבִפְרָט כְּשֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת וְחוֹלֵק עַל הַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲזַי מַכְשִׁילוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בַּעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים כְּדֵי שֶׁיֹּאבַד עוֹלָמוֹ עַל יָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה יח, כג): "בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא קַמָּא טז:): 'הַכְשִׁילֵם בַּעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים', שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל הַחוֹלְקִים עַל יִרְמְיָה הַנָּבִיא שֶׁהוּא הָיָה אָז הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר [וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "אִית לָן בֵּירָא" (ליקו"מ סִימָן לא), שֶׁעִקַּר חֲשִׁיבוּת הַצְּדָקָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית טו, ו): וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה]. כִּי אֱמוּנָה תְּלוּיָה בָּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרַת בֶּאֱמֶת אִתְעֲבִידַת אֱמוּנָה" (זֹהַר בָּלָק דַּף קצח:) וְכַנַּ"ל. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצְּדָקָה הִיא הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, וְכַנַּ"ל: