י

וְזֶה שֶׁיָּצָא הַמַּלְאָךְ נֶגֶד בִּלְעָם הָרָשָׁע וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, כִּי הֶרְאָה לוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם גַּם כֹּחַ הַחֶרֶב שֶׁבִּשְׂמֹאל, כִּי הַשְּׂמֹאל נִכְלָל בְּיָמִין, וְעַל־כֵּן אָמַר לוֹ: 'אַתָּה רוֹצֶה לְהַחְלִיף אֻמָּנוּתְךָ' וְכוּ', כִּי הֲלֹא יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם ב' הַכֹּחוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן שָׂחֲקוּ מִמֶּנּוּ כֻּלָּם, כְּשֶׁאָמַר (בַּמִּדְבָּר כב, כט): "לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי" וְכוּ' וְאָמְרוּ: 'אַתָּה הוֹלֵךְ לַעֲקֹר אֻמָּה שְׁלֵמָה בְּפִיךָ' וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁשָּׂחֲקוּ מִמֶּנּוּ וְאָמְרוּ: הֲלֹא אִם הָיָה לְבָלָק כֹּחַ נֶגֶד יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוֹלֵחַ אַחֲרֶיךָ הַהֶדְיוֹט, כִּי יֵשׁ לוֹ חַיִל הַרְבֵּה אֲחוּזֵי חֶרֶב. אַךְ כְּבָר רָאָה בָּלָק וְהֵבִין שֶׁכְּנֶגֶד מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ - אֵין כֹּחַ לְשׁוּם אֻמָּה וְלָשׁוֹן כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְּמִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג, רַק חָשַׁב לַעֲמֹד נֶגְדָּם בְּאָדָם שֶׁכֹּחוֹ בְּפִיו, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְגַּבֵּר רַק עַל־יְדֵי הַפֶּה שֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַצַּדִּיק, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁאֵין לְךָ כֹּחַ אֲפִלּוּ נֶגֶד הָאָתוֹן בְּפִיךָ הַטָּמֵא, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְמֹשֶׁה לְהַעֲלוֹת הַדִּבּוּר אֲפִלּוּ מֵהָאָתוֹן שֶׁהִמְשַׁכְתּוֹ אוֹתוֹ לְשָׁם וְכַנַּ"ל עַד שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ חֶרֶב נֶגְדָּהּ, אֵיךְ תּוּכַל נֶגֶד יִשְׂרָאֵל שֶׁכֹּחָם גָּדוֹל בִּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת כַּנַּ"ל: