עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים קיט, יט): "נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי", מֵעִנְיַן מֶחָאַת כַּפַּיִם, עַיֵּן שָׁם (סִי מָן מו):
כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ יָדַיִם - 'יָד הַגְּדוֹלָה' שֶׁהוּא יָד יָמִין, וְ'יָד הַחֲזָקָה' שֶׁהִוא יָד שְׂמֹאל, וּכְשֶׁמְּחַבְּרִים הַיָּדַיִם - נַעֲשֶׂה בְּחִינַת 'יָד הָרָמָה', וְכָל יָד הִיא בְּחִינַת שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא, יוּד אוֹתִיּוֹת וְד' אוֹתִיּוֹת וְכוּ', וְאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ הֲוָיוֹת מְמַתְּקִין שָׁלֹשׁ אֱלֹקִים שֶׁבַּגָּרוֹן וְכוּ'. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה - עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה תִּקּוּן גָּדוֹל בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים, כִּי הַדִּבּוּר יוֹצֵא מֵהַגָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלֹשׁ אֱלֹקִים, בְּחִינַת דִּינִים, וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרְרִין בַּיָּדַיִם וּמַכִּין כַּף אֶל כַּף, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִין בְּחִינַת הַשָּׁלֹשׁ יָדַיִם הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת, וְהֵם מַמְתִּיקִין הַשָּׁלֹשׁ אֱלֹקִים שֶׁבַּגָּרוֹן שֶׁמִּשָּׁם הַדִּבּוּר יוֹצֵא כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: "נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְכוּ' וְ'תוֹרָתְךָ לֹ'א שָׁ'כָחְתִּי" רָאשֵׁי תֵּבוֹת 'שָׁלֵו', שֶׁהוּא גִּימַטְרִיָּה שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת וְשָׁלֹשׁ אֱלֹקִים, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים (לִקּוּטֵי תּוֹרָה וַיֵּשֶׁב) עַל פָּסוּק (אִיּוֹב טז, יב): "שָׁלֵו הָיִיתִי" וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב: