הֲלָכָה א

כִּי אִיתָא (לִקּוּטֵי תּוֹרָה לְהָאֲרִיזַ"ל פָּרָשַׁת וַיֵּרָא), שֶׁאָבִיו וְאִמּוֹ נוֹתְנִין לוֹ לְבוּשׁ לְנִשְׁמָתוֹ, וְהַנְּשָׁמָה הִיא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ (סִימָן ה', חֵלֶק ב). נִמְצָא, שֶׁכָּל שִׂכְלוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ מְקַבֵּל עַל־יְדֵי לְבוּשׁ שֶׁמְּקַבֵּל מֵאָבִיו וְאִמּוֹ. וְכָל מַה שֶּׁנִּתְוַסֵּף הֶאָרָה בְּהַלְּבוּשׁ הַנַּ"ל נִתְרַבֶּה אוֹר נִשְׁמָתוֹ, דְּהַיְנוּ חָכְמָתוֹ. וְעַל־כֵּן חַיָּב לְכַבְּדָם. כִּי עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְוַסֵּף הֶאָרָה בְּנִשְׁמָתָם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר "דִּרְשׁוּ" (בְּסִימָן לז) עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'הִזָּהֲרוּ בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ לְכַבְּדוֹ, וְהִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַם הָאָרֶץ לְכַבְּדָם שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה', עַיֵּן שָׁם. וְהַכְּלָל, שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל הוּא הַכָּבוֹד וְכָל דָּבָר נִכְסָף לְשָׁרְשׁוֹ, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד מַתְחִיל הַנֶּפֶשׁ לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְגַּלּוֹת, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ (שְׁמוֹת כ, יב): "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ". כִּי אֲרִיכוּת יָמִים הִיא בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַחָכְמָה, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ז, יב): "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה", דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם כָּבוֹד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּדֵּל נַפְשָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא מֵאִיר לְבוּשׁוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ לוֹ מֵהֶם, וַאֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְקַבֵּל חָכְמָה עַל־יְדֵי הַלְּבוּשׁ כַּנַּ"ל. וְהִיא בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים, כַּנַּ"ל: