ב

וְעַל־כֵּן אֵין שׁוּם מִצְוָה נִדְחֶה מִפְּנֵי כִּבּוּד אָב וָאֵם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (וַיִּקְרָא יט, ג): אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא מְצִיעָא לב.). כִּי עִקַּר מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם הוּא רַק בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַמְשִׁיךְ לְבוּשֵׁי כָּבוֹד לְנִשְׁמָתוֹ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, אֲבָל לֹא לִדְחוֹת דָּבָר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי אֵין צָרִיךְ לְקַיֵּם דִּבְרֵי אָבִיו כְּשֶׁמּוֹנְעוֹ מִדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר כְּבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ הוּא רַק לְקַיֵּם עַל־יְדֵי־זֶה דִּבְרֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שָׁם): 'כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי', הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁעִקַּר כִּבּוּד אָב וָאֵם הוּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לֹא לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ, 'כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי', כִּי כְּבוֹד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ דּוֹחֶה הַכֹּל, כִּי גַּם עִקַּר מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם הוּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּנַּ"ל: