כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ כֵּן מִצְוָה לְלַמֵּד אֶת בֶּן בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים ד, ט): "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" וְכוּ':
עַל־פִּי ה ַמַּאֲמָר "וַיְהִי מִקֵּץ - ה' אֱלֹקַי גָּדַלְתָּ מְאֹד" וְכוּ'. בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן נ"ד, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר:
וְהַכְּלָל, כִּי צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַזִּכָּרוֹן מְאֹד, דְּהַיְנוּ לְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְכוּ' (לְהַדְבִּיק אֶת הַמַּחְשָׁבָה בָּעוֹלָם הַבָּא). וּכְדֵי לִשְׁמֹר אֶת הַזִּכָּרוֹן - צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבְחִינַת רַע עַיִן שֶׁהוּא מִיתַת הַלֵּב, שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׁכְחָה וְכוּ'. וְגַם צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הָעַיִן מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ רַע עַיִן צָרִיךְ לִשָּׁמֵר מִזֶּה וְכוּ', וְהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה בָּא עַל־יְדֵי חֵטְא לָשׁוֹן־הָרָע, כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, הַיְנוּ תַּאֲוֹת הַבַּהֲמִיּוֹת וְכוּ'. וְזֶה כֹּחַ הַמְדַמֶּה נִבְרָא, עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת קֹדֶם שֶׁקִּדֵּשׁ הַיּוֹם וְכוּ'. וְעַל־כֵּן הוּא שׁוֹרֶה עַל פִּי הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְכוּ'. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהֵם מְחַדְּשִׁים בַּתּוֹרָה הוּא חִדּוּשׁ נָאֶה וּמִתְקַבֵּל, כִּי חִדּוּשֵׁיהֶם נִמְשָׁכִין מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה וְכוּ', אַךְ שֶׁהָרַע מְרֻבֶּה עַל הַטּוֹב וְעַל־כֵּן חִדּוּשִׁין שֶׁלָּהֶם מַזִּיקִין לְפַרְנָסָה וְכוּ'.
וּלְהַכְנִיעַ הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָד, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין בַּיָּד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹרָה הַנְּבוּאָה עַל הַנְּבִיאִים וְכוּ', כִּי נִגּוּן בִּכְלֵי שִׁיר זֶה בְּחִינַת שֶׁמְּבָרְרִין הָרוּחַ טוֹבָה, רוּחַ נְבוּאָה, מִן הָרוּחַ רָעָה, מִתּוֹךְ הָעַצְבוּת רוּחַ וְכוּ'; עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.
וְאַבְשָׁלוֹם שֶׁהָיָה לוֹ רַע עַיִן, כִּי עֵינוֹ הָיָה רָעָה בִּגְדֻלַּת אָבִיו, עַל־כֵּן פָּגַם בַּזִּכָּרוֹן כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן לֹא הִנִּיחַ בֵּן זָכָר. וְעַל־כֵּן גָּזְרוּ הַמִּצְרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מְדַמֶּה, בְּחִינַת פַּרְעֹה וְכוּ', עַל־כֵּן גָּזְרוּ עַל הַזְּכָרִים דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן שֶׁנִּפְגָּם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם, עַל־כֵּן גָּזְרוּ (שְׁמוֹת א, כב): "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" וְכוּ', וְיוֹסֵף מַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה וְכוּ' בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית מו, ד): "וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב: