יד

וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם (שִׁיר הַשִּׁירִים ח, ז): אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ - כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לַחוֹתָמוֹת הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לְצַמְצֵם אוֹר הָאֵין־סוֹף בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְ'אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, שֶׁהִיא כֹּלָּא יְמִינָא וְלֵית שְׂמֹאל וְלֵית עֹשֶׁר תַּמָּן' וְכוּ' (לְתוֹרָה שֶׁל הַחָכְמָה הַסְּתוּמָה, שֶׁהִיא כֻּלָהּ יְמִין, וְאֵין שְׂמֹאל וְאֵין עֹשֶׁר שָׁם), כַּמְּבֹאָר כָּל זֶה הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְזֶהוּ שִׂימֵנִי כַחוֹתָם וְכוּ' - הַיְנוּ צִמְצוּם הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה בִּבְחִינַת חוֹתָם כַּנַּ"ל. כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה וְכוּ', רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ - דְּהַיְנוּ שֶׁהַלֵּב בּוֹעֵר עַד אֵין־סוֹף, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לַצִּמְצוּם הַקָּדוֹשׁ, בְּחִינַת חוֹתָמוֹת הַנַּ"ל. וַאֲזַי אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ. כִּי אָז עַל־יְדֵי בְּחִינַת חוֹתָם הַנַּ"ל, זוֹכִין לְאוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, שֶׁאָז מְבַזִּין כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, כִּי 'לֵית שְׂמֹאל וְלֵית עֹשֶׁר תַּמָּן', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תְּהִלִּים סח, יג): "וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל", שֶׁמְּבַזִּין אֶת הַמָּעוֹת, בְּחִינַת "בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ", עַיֵּן שָׁם בְּהַמַּאֲמָר הַנַּ"ל בְּסוֹפוֹ: