וְזֶה בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאָז עוֹלָה הַמַּלְכוּת לְמַעְלָה מִזְּעֵיר אַנְפִּין עַד אִמָּא עִלָּאָה, וְנִזֹּנֶת שָׁם מִן קוֹלוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁהוּא מָזוֹן רוּחָנִי וְעֶלְיוֹן מְאֹד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁצּוֹעֲקִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים, חָמֵשׁ תְּפִלּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּכַוָּנוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים, שַׁעַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, פֶּרֶק ג), עַיֵּן שָׁם.
כִּי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זַ"ל, שִׂיחָה נוֹרָאָה מִנּוֹרְאוֹת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֲרָהּ בִּכְתָב. אַךְ אַחַר־כָּךְ בְּתוֹךְ שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה מִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נִכְנַס עַל־יְדֵי־זֶה לְדִבְרֵי הִתְחַזְּקוּת - לְחַזֵּק אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁנָּפְלוּ מֵעֲבוֹדָתָם, אֲפִלּוּ אִם נָפְלוּ לְמָקוֹם שֶׁנָּפְלוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי נְפִילָתוֹ לְהֵיכָן שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ שָׂגְבָה מְאֹד לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה שֶׁשָּׁם יָכוֹל הַכֹּל לְהִתְתַּקֵּן וְכוּ', כִּי תְּשׁוּבָה לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה. וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לָזֶה. וְהֵשִׁיב, יְכוֹלִין לָבֹא לָזֶה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן מִן הַצְּעָקָה וּמִתְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה, רַק לַעֲס ֹק בִּצְעָקָה וּתְפִלָּה וּתְחִנָּה וְכוּ', וְלֹא יִתְיַגַּע לְעוֹלָם עַד שֶׁיָּבֹא לָזֶה לַעֲלוֹת וְכוּ' (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן ג).
כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא צְעָקָה וּזְעָקָה לַהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לג, יז־יח): "פְּנֵי ה' בְּעֹשֵׂי רָע וְכוּ', צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ". וְאִיתָא בַּסְּפָרִים (רֵאשִׁית חָכְמָה, שַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה פֶּרֶק יז), הַפֵּרוּשׁ כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאֵלּוּ הָעוֹשֵׂי רָע צוֹעֲקִין לַהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֲזַי ה' שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יח.): 'יָפָה צְעָקָה לָאָדָם בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין'. וְכֵן מְבֹאָר בִּמְקוֹמוֹת אֵין מִסְפָּר עֹצֶם מַעֲלַת הַצְּעָקָה לַהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ תָּמִיד אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. וְכַמְבֹאָר בְּיוֹתֵר בְּמִזְמוֹר 'הוֹדוּ' (תְּהִלִּים קז) שֶׁאוֹמְרִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת - תָּעוּ בַמִּדְבָּר וְכוּ' וַיִּצְעֲקוּ וְכוּ'. יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל וְכוּ' וַיִּצְעֲקוּ וְכוּ'. אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וְכוּ' וַיִּזְעֲקוּ וְכוּ' יוֹרְדֵי הַיָּם וְכוּ' יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת וְכוּ' וַיִּצְעֲקוּ וְכוּ'. כִּי כָּל הַמִּזְמוֹר הַזֶּה מְדַבֵּר מִכָּל הַיְרִידוֹת וַעֲלִיּוֹת הָעוֹבְרִים עַל הָרוֹצִים לְהִתְקָרֵב לַהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כַּיָּדוּעַ, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן קסג). וּכְלָלִיּוּת הָעֵצָה עַל כָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת וַהֲסָתוֹת וְכוּ', עַל הַכֹּל: וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם.
כִּי כְּשֶׁאָדָם צוֹעֵק לַהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל גֹּדֶל רִחוּקוֹ מִמֶּנּוּ, אֲזַי הוּא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁאָז הַמַּלְכוּת נִזֹּנֶת מִקּוֹלוֹת וּצְעָקוֹת, וַאֲזַי הַמַּלְכוּת לְמַעְלָה מִזְּעֵיר אַנְפִּין וְכוּ' כַּנַּ"ל. הַיְנוּ שֶׁהַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הִיא עוֹלָה עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה לְמַעְלָה מִזְּעֵיר אַנְפִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, כִּי הִיא עוֹלָה עַד אִמָּא עִלָּאָה, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה, וְשָׁם נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, אִם יִהְיֶה חָזָק לִבְלִי לְהִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַצְּעָקָה לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה כַּנַּ"ל, כִּי שָׁם נִזֹּנֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה מִקּוֹלוֹת שֶׁל צְעָקוֹת לְבַד, שֶׁהוּא מָזוֹן רוּחָנִי וְעֶלְיוֹן מְאֹד, שֶׁהוּא הַמָּזוֹן שֶׁנִּזֹּנֶת בּוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאָז עֲלִיָּתָהּ גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד שֶׁאָז נִתְתַּקְּנִין וְנִתְכַּפְּרִין כָּל הַחֲטָאִים. כִּי עִקַּר מְחִילַת עֲוֹנוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה זֹאת - מֵחֲמַת שֶׁאָז עוֹלָה הַמַּלְכוּת לְמַעְלָה מִזְּעֵיר אַנְפִּין עַד בִּינָה, וְנִזֹּנֶת מֵהַקּוֹלוֹת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כִּי יוֹם כִּפּוּרִים הוּא (וַיִּקְרָא כג, כח), "כִּפּוּרִים תְּרֵין" וְכוּ', כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים, יוֹם הַכִּפּוּרִים, פֶּרֶק ב). וְהָבֵן הֵיטֵב לְמַעֲשֶׂה אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין רֶמֶז זֶה הַסּוֹד בַּכַּוָּנוֹת, כַּמָּה יָפָה צְעָקָה לָאָדָם לְעוֹלָם וְלִבְלִי לְהִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַצְּעָקָה כָּל יְמֵי חַיָּיו, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה: