ו

וְעַל־כֵּן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה חָכָם מִכָּל הָאָדָם, הוֹדָה אַחַר־כָּךְ עַל עַצְמוֹ שֶׁשָּׁגָה הַרְבֵּה בָּזֶה, מַה שֶּׁטָּעָה וְסָבַר שֶׁכְּבָר הוּא סָמוּךְ לַהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ל, א): "לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל", שֶׁהִתְוַדָּה עַל שֶׁאָמַר אִתִּי קֵּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שְׁמוֹת רַבָּה ו, א). כִּי בֶּאֱמֶת אֵין יוֹדְעִים כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם אַחַר כָּךְ (מִשְׁלֵי ל, ב): "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי" - וְלֹא לָמַדְתִּי וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל: