י

קֹדֶם שֶׁגִּלָּה עִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ס"ח. מֵעִנְיַן הַצַּדִּיק שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּשְׁאִיר בָּנִים וְתַלְמִידִים וְהוּא שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם בְּסִימָן ז', אָז דִּבֵּר שֶׁהָיוּ כַּמָּה גְּדוֹלִים שֶׁכָּל אֶחָד עָשָׂה וְתִקֵּן מַה שֶּׁתִּקֵּן וְאַחַר־כָּךְ נִפְסַק, וְכַוָּנָתוֹ לְעִנְיַן הַהֵאָרָה שֶׁהֵאִירוּ דַּעְתָּם בְּתַלְמִידֵיהֶם וְקֵרְבוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲבָל אַחַר־כָּךְ נִפְסַק הֵאָרָתָם. אֲבָל אָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁלֹּא יֻפְסַק לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ אֲנָשִׁים יַעֲשׂוּ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וְהֵם יַעֲשׂוּ עוֹד אֲנָשִׁים וְכֵן לְעוֹלָם. וְכֵן שָׁמַעְתִּי כְּבָר שֶׁהַמְּקֹרָבִים שֶׁלָּנוּ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיָּאִירוּ בְּחַבְרֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם. וְכָל אֶחָד מֻכְרָח שֶׁיַּעֲשֶׂה אֵיזֶה פְּעֻלָּה וְיָאִיר בַּחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ בַּחֲבֵרוֹ. כִּי יֵשׁ עֲנָפִים לְהָאִילָן וּמֵאֵלּוּ הָעֲנָפִים יוֹצְאִין עוֹד עֲנָפִים וְכֵן לְהַלָּן יוֹתֵר וְכוּ'. וּכְבָר נִרְשַׁם בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן רכט, שו) מַה שֶּׁאָמַר שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד לְעוֹלָם לֹא תִכְבֶּה: (שיחות וסיפורים שאצל התורות, מו.)