סח

עִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא אֱמֶת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ". כִּי בְּוַדַּאי כָּל זְמַן שֶׁאֵין הַשֶּׁקֶר נִכְנָע אֶל הָאֱמֶת אֵין זֶה שָׁלוֹם כְּלָל. כִּי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת - יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה תָּמִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ, כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'. וַאֲפִלּוּ עַתָּה בְּתֹקֶף מְרִירוּת הַגָּלוּת, שֶׁהַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר מְאֹד וְהָאֱמֶת נִשְׁלָךְ אַרְצָה, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם עוֹמְדִים עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לְהַעֲלִימָהּ וּלְסַלְּקָהּ חַס־וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת הַסְתָּרוֹת וְהַהַעֲלָמוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן "מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם", מִכֻּלָּם "אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה", כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן עֶצֶם נְקֻדַּת הָאֱמֶת, מִתְקַיֵּם בְּנִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר תָּמִיד וּלְעוֹלָם יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה כִּי יְמִין ה' רוֹמֵמָה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין הַחוֹלְקִים בְּאֹפֶן שֶׁהָאֱמֶת יַכְנִיעַ עַצְמוֹ לְגַבֵּי הַשֶּׁקֶר חַס־וְשָׁלוֹם, אֵין זֶה שָׁלוֹם כְּלָל כִּי אִם חֲנֻפָּה וְשֶׁקֶר. כִּי הָאֱמֶת אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְבַּטֵּל נֶגֶד הַשֶּׁקֶר בְּשׁוּם אֹפֶן. כִּי שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְ'קוּשְׁטָא קָאֵי' וְכַמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא כְּשֶׁהַשֶּׁקֶר נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל לְגַבֵּי הָאֱמֶת. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי צְדָקָה בֶּאֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם: (שם, כג.)