מי שרוצה לחוס על חייו ולהסתכל על התכלית האמתי למען ייטיב לו לעד, צריך להשתדל בכל כחו שיהיה על כל פנים שכן לכל מקום שמוצא איזה קבוץ של כשרים ויראי ה' המקרבים לצדיקי אמת העוסקים לגשת אל הקדש ולהתפלל בכונה וכו'. כי צריכין לזהר מאד להיות נטפל לעושי מצוה כמו שאמרו רבותינו ז"ל[528], כי אין ערך להעבודה שיעבד אדם בעצמו אפלו כל היום אם הוא חלוק מיראי ה' האמתיים, לנקדה טובה אחת שעושה כשמצטרף ומתחבר לקבוץ היראים באמת, כי כשמתחבר לקבוץ היראים והכשרים והוא בבחינת תוספת שכן אליהם, על ידי זה מתרבין ומתגדלין בתי התפלה אלפי אלפים ורבי רבבות לאין קץ:
ועל כן מתגרה ומתגבר הבעל דבר בכל דור להרבות מחלקת על הצדיק הגדול האמתי העוסק בזה לצרף ולבנות רבוי הבתים הקדושים הנפלאים הנ"ל, ואם לא היה המחלקת כבר היו מתרבין בתי התפלה כל כך על ידי תוספת שכנים הרבה, עד שכבר היו מתקבצין כל הנדחים והיתה ירושלים נבנית עם כל ארמנותיה והיה כבר כל הטובות לישראל:
כי הצדיק הגדול האמתי הוא בחינת כלל התורה והתפלה שכלולים מכל רבוי הבתים לאין קץ שנעשים על ידי כל השכנים של הקבוץ הקדוש. כי זה הצדיק הוא ה'ראש בית', כי הוא העקר והראש שעוסק לקבץ כל נפשות השכנים הנ"ל ובונה ומצרף מהם כל עצם רבוי הבתים הנ"ל, והוא ה'בעל הבית' וכלם נקראים שכנים אצלו, ואשרי מי שמקרב את עצמו ונטפל אליו באמת להיות שכן אצלו, עליו נאמר 'טוב לצדיק טוב לשכנו'[529], כי תכף כשנתחבר אצלו ולהקבוץ הקדוש שלו אפלו בנגיעה כלשהי ונטפל אליהם כמו שכן בעלמא, תכף נתרבין הבתים של התפלה אלפי אלפים ורבי רבבות לאין קץ, ועל זה נאמר "אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי"[530]. כי אפלו מי שהוא שוקד לעמד רק אצל הדלתות והפתחים של הבתים של הקבוץ הקדוש אשרי לו:
וממילא מובן גדל עצם פגם המחלקת שחולקין על הצדיק הנ"ל, שגורם להרס אלפים ורבבות בתים ועירות גדולות ומדינות שלמות נפלאות ונוראות שהיו נבנין ברוחניות על ידי תוספת השכנים שהיו נתוספין על הקבוץ הקדוש אם לא היה המחלקת, וכן גורמין על ידי זה לעכב קבוץ הנדחים ובנין ירושלים כנ"ל: (נזקי שכנים ד, יא-יד)