קעח

כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבָּזֶה תָּלוּי הַכֹּל אֲזַי בְּוַדַּאי מִתְגַּבְּרִים הַמְּנִיעוֹת בְּיוֹתֵר וּמִתְפַּשְּׁטִים וּמִשְׁתַּטְּחִים לְפָנָיו מְאֹד מְאֹד מִכָּל הַצְּדָדִים לְמָנְעוֹ מִזֶּה הָעֵסֶק דִּקְדֻשָּׁה, עַל כֵּן יֵדַע הָאָדָם שֶׁאֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכַל לְשַׁבְּרָהּ אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת כִּי הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בִּשְׁבִיל הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק, כִּי עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה מִתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק. כִּי כֵן דֶּרֶךְ הָאָדָם שֶׁכָּל מַה שֶּׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מֵאֵיזֶה דָּבָר - הוּא חוֹשֵׁק בְּיוֹתֵר לַעֲשׂוֹתוֹ, וּכְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק וְרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים כָּרָאוּי לְזֶה הָעֵסֶק שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְגָמְרוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל: (שָׁם)