(קכא)

שמעתי מרבי אליהו חיים רוזין ז"ל ששמע מבן הרב הגאון מורנו הרב ר' נחמן מטשערין זצ"ל (קראו לו 'רבי חיים דער רב' והיה ממלא מקום אביו בטשערין) שפעם שאל את אביו מה דעתו על רבי אברהם ב"ר נחמן טולטשינער ז"ל. והפליג מאד בערכו וגדלתו וחסידותו. ושאל אותו בנו הנ"ל: הלא יש נגידים מאנשי שלומנו בטשערין מחזיקים אותו למשגע רחמנא לצלן (מחמת תבערת לבבו בעבודת ה' וגדל קדשתו וחסידותו ואינו בא לביתו רק משבת לשבת, וגם היה הולך במלבושים פשוטים, כי היה נסתר בתורתו ועבודתו כידוע ולא היה להם שום השגה בו וחשבוהו כאחד שאינו מישב בדעתו חס ושלום). והשיב לו אביו: הלא הרבי הולך ומספר ספור כזה מהמשוגענער שאומר שהוא אגראדניק (הגנני) שכלם החזיקו אותו למשגע ונתברר אחר כך שהוא באמת הגנני העוסק לתקן את המדינה של עשירות (עין שם בספור יום ב' מהז' בעטלירס ותראה נפלאות). ואחר ששמע מאביו את יקר גדלתו, אזי כשבא הרב רבי חיים הנ"ל לאומן על ראש השנה, נכסף מאד להתועד עם תלמידי רבי אברהם ב"ר נחמן ז"ל ולהתבשם מהם בספורי התנהגותו וחסידותו ושיחותיו בעניני רבנו ז"ל (עין בשארית ישראל בתולדותיו, ובמבועי הנחל).