(קכז)

שמעתי מהחסיד רבי שמחה בונם קאלושינער עליו השלום, שרבי יצחק ברייטר ה' יקם דמו, היה מתבודד גדול, והיה מסתגר בחדר מיחד להתבודד שעות על גבי שעות, והיה מרגלא בפומיה תמיד לעורר על עבודת ההתבודדות בפסוק זה "וכל פטר חמר תפדה בשה" – "חבר לעבן! דיא ווילסט פטור ווערן פין אלע חמריות אין גשמיות אין תאוות והבלי עולם הזה זאלסטי דאס אויסלייזן מיט א שעה התבודדות, אזוי וויא דער הייליגער רבי האט אונז געלערנט, "בשה" מאכט בשעה התבודדות". (חבר חביב! אם חפץ אתה להפטר מכל מיני חמריות וגשמיות ותאוות מהבלי עולם הזה, "תפדה בשה" ראשי תבות – בשעה התבודדות כמו שלמדנו רבנו ז"ל).