פעם אחת בשמחת תורה, בעת הקדוש, שתה רבי נחמן טולטשינער מרב שמחתו משקה יין שרף יתר על המדה ונהיה קצת בגלופין ואז נפל לרגלי מוהרנ"ת ז"ל וצעק לפניו: "אוי רבי נתן! רבי נתן! איהר זענט דאך מיין חיות, איהר זענט דאך מיין לעבן! (אתם החיות שלי! אתם החיים שלי!)" וככה חזר כמה וכמה פעמים וכו'. ואמר לו מוהרנ"ת: "יא, ריכטיג! אבער נישט שמחת תורה (כן, נכון, אבל לא בשמחת-תורה)", (כלומר אינו נהוג להשתכר בשמחת תורה). אבל רבי נחמן טולטשינער אינו מרפה ממנו רק צועק: "איהר זענט דאך מיין חיות (אתם הרי החיות שלי!)" וכו'.
למחרת החג שאל אותו מוהרנ"ת ז"ל אם זוכר עדין מה שצעק אתמול, ענה לו רבי נחמן טולטשינער: "יא, יא, איך גידיינק וואס איך האב נעכטן גיזאגט, און איך זאג היינט אויך אזוי (כן, כן, אני זוכר מה אמרתי אתמול, ואני אומר כן גם היום)". ואז אמר לו מוהרנ"ת ז"ל: "יא, ריכטיג! דאס וואס דיא זאגסט איז אמת, אבער נישט שמחת תורה מיט אפארטרינקענעם מויל (כן, נכון, מה שאתה אומר הוא אמת, אבל לא בשמחת-תורה עם פה שתוי)". (שמעתי מר' יצחק מאיר קורמן ומר' לוי יצחק ור' אליהו חיים רוזין)
אמר הכותב: ושמעתי שמוהרנ"ת ז"ל אמר לו זאת כדי להוציא מלבן של הרבה חסידים שנוהגים להשתכר גם בשמחת-תורה, אבל רבנו ז"ל צוה רק לבסומי בפוריא ואמר: "טרינקען פורים איז תקון הברית" כידוע. והשמחה בשמחת תורה צריכה להיות טהורה ונקיה מחמת סיום והתחלת התורה ולא מחמת משקה המשכר ודי למבין.
אמר הכותב: לענין מה שאמר רבי נחמן טולטשינער למוהרנ"ת אתם החיות שלי, עין במכתב הסתלקות מוהרנ"ת, שאמר לאנשי שלומנו: "וכל חייכם תלוי בי".