דף נג - ב

{כי פליגי, דאיהו קא שתיק, ואינהו קמקרקרן.}

{מר}, שמואל, {סבר, מעשה} של דריסה {קא עביד בהו.}

{ומר}, רב, {סבר}, לא מחמת שדרס קא מקרקרן, אלא רק {מחמת בעתותיה הוא דקא עבדן.}

{אמר אמימר: הלכתא} - {חוששין לספק דרוסה.}

{אמר ליה רב אשי לאמימר: האי דרב}, דאמר לא חיישינן לספק דרוסה{, מאי} עבידת לה, ומדוע אין אתה מכריע כמוהו?

{אמר ליה: לא שמיע לי! כלומר, לא סבירא לי!}

{ואי בעית אימא: הדר ביה רב לגבי דשמואל.}

{דההוא שרקפא}, סל מלא עופות, {דספק דרוסות} הוו, שנכנס הנץ ביניהם, {דאתא לקמיה דרב. שדרינהו רב לקמיה דשמואל.}

{חנקינהו} שמואל, {ושדנהו בנהרא.}

{ואי סלקא דעתך לא הדר ביה} רב{, לישרינהו} רב, ואמאי שלחם לשמואל!?

ותמהה הגמרא: {אלא מאי} אמרת, {הדר ביה} רב, וסבר כשמואל, אם כן, תיקשי, {ליסרינהו} רב בעצמו!?

{אלא}, אין להוכיח מזה ששלח רב לשמואל, שהכריע כמותו. ומה שלא פסק להיתירא, כי אותו מקום {אתריה דשמואל הוה}, ואין זה ראוי להתיר במקום שהמרא דאתרא אוסר.

והוינן בה: {למה לי} לשמואל {למיחנקינהו? לישדינהו הכי} כשהם חיים {בנהרא,} ויטבעו בנהר!?

ומשנינן: {מפרחן וסלקן}, וימצאום ציידים וימכרום לישראל.

ואכתי הוינן בה: אמאי חנקינהו שמואל? {ולשהינהו שנים עשר חודש,} ואם יחיו הרי זה סימן שלא נדרסו!?

ומשנינן: {אתי בהו לידי תקלה.}

{וליזבנינהו לעובדי כוכבים?!}

{אתו לזבנינהו לישראל.}

{וליחנקינהו, ולישדינהו לאשפה?!}

{וליטעמיך, נישדינהו לכלבים?!}

{אלא}, שמואל עביד הכי, שהלך לנהר, כדי {לפרסומי מלתא דאיסורא.}

{ההוא בר אווזא דהוה בי רב אשי. על לביני קניא}, בין קני סוף. {נפק, אתא כי ממסמס} מלוכלך {קועיה} צוארו ב{דמא}.

{אמר רב אשי}: האם {לא אמרינן} כאשר הספק הוא {ספק כלבא ספק שונרא} - {אימר כלבא! הכא נמי, ספק קניא} פצעו, {ספק שונרא} דרסו - {אימר קניא מחייה,} הכהו ולא חתול דרסו.

{אמרי בני רבי חייא: דרוסה שאמרו} - {צריכה בדיקה כנגד בני מעיים.}

{אמר רב יוסף: הא דבני רבי חייא} - {כבר פירשה שמואל!}

{דאמר שמואל משום רבי חנינא בן אנטיגנוס: דרוסה שאמרו} - {צריכה בדיקה כנגד בני מעיים.}

{בעי אילפא: יש דרוסה לסימנים,} אם נדרסה כנגד הסימנים, {או אין דרוסה לסימנים?!} מי אמרינן הסימנים קשים הם, ואין הדריסה משפיעה עליהם. או דילמא גם דריסה כנגד הסימנים חשיב דריסה!?

{אמר רבי זירא}: הא דבעי אילפא - כבר פירשה {רב חנן בר רבא}.

{דאמר רב חנן בר רבא אמר רב: דרוסה שאמרו} - {צריכה בדיקה כנגד בית החלל כולו, ואפילו} נדרסה {בסימנין.}

{בעי אילפא: סימנין שנדלדלו} - {בכמה?}

{אמר רבי זירא}: הא {דבעי אילפא} - {כבר פירשה רבה בר בר חנה.}

{דאמר רבה בר בר חנה אמר שמואל: סימנים שנדלדלו} - {ברובן.}

{בעי רב אמי: המסמסה,} דרסה בירך, שלא כנגד החלל, ונדלדל הבשר לאחר מכן -

{מהו? אמר רבי זירא: הא דבעי רב אמי} - {כבר פירשה רב יהודה.}

{דאמר רב יהודה אמר רב בדרוסה} - {עד שיאדים בשר כנגד בני מעיים.}

{נתמסמס הבשר} במקום אחד - {רואין אותו כאילו אינו.} ואם יש בו טרפות כשניטל כולו, וכגון בצומת הגידין, הרי הוא טרפה. כי כשנתמסמס הבשר הרי הוא כאילו ניטל ממקומו. (62)

{היכי דמי "נתמסמס"?}

{אמר רב הונא בריה דרב יהושע: כל שהרופא גורדו, ומעמידו על בשר חי.}

{אמר רב אשי: כי הוינן בי רב כהנא, אייתו קמן ההיא ריאה, דכי הוו מיתבי לה,} כאשר הושיבו אותה בצורת ישיבה, {יתבה שפיר. וכי הוו מדלו לה}, כאשר היו תולין אותה, {הוה מיתלהא,} מתפרקת, {ונפלה תילהי תילהי,} חתיכות - חתיכות. {וטריפנא לה מדרב הונא בריה דרב יהושע}, דאמר, כל שהרופא גורדו נקרא "המסמסה". וחתיכות אלו העומדות ליפול, נחשבות כאילו ניטלו מהריאה, ונמצא שחסרה הריאה.

{רב נחמן אמר}: נדרסה {בקוץ} - עד {שתינקב לחלל} הבהמה אין לחוש. אבל משהגיע הקוץ לחלל הבהמה, יש לחוש שמא ניקב את האיברים שבתוך החלל.

{בדרוסה} - {משיאדים בשר כנגד בני מעיים.}

{רב זביד מתני הכי: בדרוסה} - {משיאדים בשר כנגד בני מעיים.}

נדרסה {בסימנים} - {עד שיאדימו סימנים עצמם.}

{אמר רב פפי: בעי רב ביבי בר אביי}: