מא דִּבְרֵי הַמַּעְתִּיק: אָמַר עַל דְּבַר הַמִּנְיָן מְיֻחָד שֶׁהָיָה לָהֶם לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּנֶעמְרוֹב לְהִתְפַּלֵּל שָׁם בְּיַחַד וְאַחַר-כָּךְ נִתְבַּטֵּל, אָמַר: מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה אִם הָיָה מִתְקַיֵּם דְּבַר הַמִּנְיָן שֶׁלָּכֶם, הַמִּנְיָן שֶׁלָּכֶם הָיָה בּוֹקֵעַ רְקִיעִים.
גַּם פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי נַפְתָּלִי זַ"ל מְנַגֵּן אֵיזֶה מִזְמוֹר בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ בַּלַּיְלָה עִם עוֹד אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, וְרַבֵּנוּ זַ"ל שָׁכַב כְּבָר עַל מִטָּתוֹ, וְקָם רַבֵּנוּ זַ"ל מִמִּטָּתוֹ וְנִכְנַס אֲלֵיהֶם לִשְׁמֹעַ אֶת נְגִינָתָם. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר לָהֶם: תֵּדְעוּ שֶׁהַנְּגִינָה שֶׁלָּכֶם הָיְתָה בּוֹקַעַת רְקִיעִים וְכוּ', תּוּכְלוּ לְשַׁעֵר עַצְמְכֶם אֲשֶׁר כְּבָר שָׁכַבְתִּי עַל מִטָּתִי, וְהַנְּגִינָה שֶׁלָּכֶם מָשְׁכָה אוֹתִי מִמִּטָּתִי לִכְנֹס אֲלֵיכֶם וְכוּ':