יד פַּעַם אַחַת אָמַר: כָּל תּוֹרָה יֵשׁ לָהּ מַעֲשֶׂה. וְהִתְחִיל לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַתּוֹרָה "וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת" (לקוטי א' סימן ס"ה) שֶׁהִגִּיד בָּעֵת הַהוּא. וְסִפֵּר: עַזּוּת הָיָה לוֹ בַּת וּשְׁלָחָהּ אֶל הַמַּיִם לִשְׁאֹב אֶל הַכַּד וְכוּ', וְלֹא רָצָה לְסַפֵּר יוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הִגִּיד הַתּוֹרָה.
וּבִפְרָטִיּוּת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל אֶחָד שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ (לעיל פ"ג), יֵשׁ מִמֶּנָּה בְּתוֹךְ כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה. וּבִפְרָט הַתּוֹרָה "תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין" (בלקוטי א' סימן כ'), הוּא פֵּרוּשׁ עַל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה.
מַעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּת מֶלֶךְ הַמְסַיֶּמֶת בְּהַר שֶׁל זָהָב וּמִגְדָּל שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת (הַנִּדְפְּסָה בְּסִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת סִפּוּר א'), לְדַעְתֵּנוּ שַׁיֶּכֶת עַל הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת: "פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'" וְכוּ' סִימָן ס'.
מַעֲשֶׂה מֵהַכִּסֵּא (לעיל פ"ד) שַׁיָּכָה לְהַתּוֹרָה "תִּקְעוּ מֶמְשָׁלָה" (לקוטי תנינא סימן א'), שֶׁהוּא בֵּאוּר אוֹתָהּ הַמַּעֲשֶׂה: