ליקוטי מוהר״ן · תִּנְיָנָא · א

וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לֵידַע מְקוֹר כָּל הַנְּשָׁמוֹת וּמְקוֹר חִיּוּתָם, מֵהֵיכָן כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה מְקַבֶּלֶת חִיּוּת, וְהָעִקָּר לֵידַע כָּל מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר, כִּי אִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵידַע וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בִּפְרָטִיּוּת עִם כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה, צָרִיךְ לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ עִם כָּל מְפֻרְסְמֵי וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר, כִּי הַנְּשָׁמוֹת נֶחֱלָקִים תַּחְתָּם, כִּי כָל מְפֻרְסָם וּמַנְהִיג הַדּוֹר יֵשׁ לוֹ כַּמָּה נְשָׁמוֹת פְּרָטִיּוֹת הַשַּׁיָּכִים לְחֶלְקוֹ, וּכְשֶׁמְּקַשֵּׁר עַצְמוֹ עִם הַמְפֻרְסָמִים, הוּא מְקֻשָּׁר עִם כָּל פְּרָטֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. אַךְ צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַכִּיר אֶת הַמְפֻרְסָמִים, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְפֻרְסָמִים שֶׁהֵם בְּשֶׁקֶר, וְהֵם רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה.): עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תָּגָא:

וּלְהַכִּיר אֶת הַמְפֻרְסָמִים, אֵיזֶהוּ עַל־יְדֵי עַזּוּת, הוּא עַל־יְדֵי בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלֵּב, כִּי יְרוּשָׁלַיִם בְּחִינַת יִרְאָה שָׁלֵם (מ”ר וירא פ’ נו, ועי’ מ”ר במדבר פ”ב ע”פ נאוה כירושלים), הַיְנוּ שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה, הַתְּלוּיָה בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לב): דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ וְיָרֵאתָ:

אַךְ יֵשׁ שָׁלֹשׁ מִדּוֹת, שֶׁהֵם מַחֲרִיבֵי יְרוּשָׁלַיִם, דְּהַיְנוּ הַלֵּב, הַיְנוּ שֶׁמַּפְסִידִין הַיִּרְאָה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב. וְהַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הֵם: תַּאֲוַת מָמוֹן וְתַאֲוַת אֲכִילָה וְתַאֲוַת מִשְׁגָּל, כִּי שָׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ הֵם בַּלֵּב, וְעַל־כֵּן הֵם מַפְסִידִים הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב.

מָמוֹן שָׁרְשׁוֹ בַּלֵּב, בִּבְחִינַת (משלי י): בִּרְכַּת ה’ הִיא תַעֲשִׁיר, וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ. בְּחִינַת (בראשית ו): וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ.

אֲכִילָה, בְּחִינַת (תהלים קד): וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.

תַּאֲוַת מִשְׁגָּל גַּם־כֵּן בַּלֵּב, כִּי עִקַּר הַתַּאֲוָה עַל־יְדֵי הַחֲמִימוּת, הַבָּא מֵהַדָּם שֶׁבַּחֲלַל הַלֵּב. וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם בַּלֵּב, עַל־כֵּן הֵם מַפְסִידִין הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת יְרוּשָׁלַיִם:

וְזֶה פֵּרוּשׁ (ברכות ג): שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הֲוֵי הַלַּיְלָה וְכוּ’. לַיְלָה זֶה בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, הַיְנוּ מְנִיעוֹת, וְהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל. וְזֶהוּ: מִשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה – חֲמוֹר נוֹעֵר, בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, בְּחִינַת (בראשית מט): יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם. וְתַרְגּוּמוֹ: עֲתִיר בְּנִכְסִין. שְׁנִיָּה – כְּלָבִים צוֹעֲקִים. זֶה בְּחִינַת תַּאֲוַת אֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו): וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה. שְׁלִישִׁית, תִּינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, וְאִשָּׁה מְסַפֶּרֶת עִם בַּעְלָהּ. זֶה בְּחִינַת מִשְׁגָּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות יג.): רָאוּהָ מְדַבֶּרֶת וְכוּ’. וְזֶהוּ: תִּינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ. כִּי תַּאֲוָה זוֹ לְפִי הַיְנִיקָה: אִם הַתִּינוֹק יוֹנֵק מֵחֲלֵב אִשָּׁה חֲצוּפָה, אֲזַי מִתְגַּבֵּר בּוֹ תַּאֲוָה זוֹ, כִּי דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב (בכורות ו:), וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהִיא חֲצוּפָה, אֲזַי מַזִּיק לְהַתִּינוֹק חָלָב הַנַּעֲשֶׂה מֵעֲכִירַת דָּמֶיהָ, וְנוֹלָד לוֹ חֲמִימוּת בְּלִבּוֹ, שֶׁהוּא הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוָה זוֹ. וְכֵן לְהֶפֶךְ, כְּשֶׁיּוֹנֵק חֲלֵב אִשָּׁה כְּשֵׁרָה, אֲזַי לִבּוֹ חָלָל בְּקִרְבּוֹ, וְאֵין לוֹ חֲמִימוּת, רַק מְעַט הַמֻּכְרָח לְמִצְווֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע”ז ד:): לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קט): וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. כִּי לִ’בִּי חָ’לַל בְּ’קִרְבִּי – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “חָלָב”, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי חֲלֵב כְּשֵׁרָה לִבּוֹ חָלַל בְּקִרְבּוֹ, וְאֵין מִתְגַּבֵּר בּוֹ תַּאֲוָה זוֹ, וְעַל־כֵּן דָּוִד, שֶׁהָיָה בִּבְחִינָה זוֹ, לֹא הָיָה רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. וּלְהֶפֶךְ, חֲלֵב אִשָּׁה חֲצוּפָה מוֹלִיד חֲמִימוּת הַרְבֵּה, בְּחִינַת: חַ’ם לִ’בִּי בְּ’קִרְבִּי (תהלים לט) – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “חָלָב” וְכַנַּ"ל.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בברכות): וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְשׁוֹאֵג כַּאֲרִי. הַיְנוּ עַל הֶפְסֵד הַיִּרְאָה, בְּחִינַת: אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִרָא (עמוס ג). כִּי שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת, הֵם מַפְסִידִין בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם, הַיְנוּ שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה, הַתְּלוּיָה בַּלֵּב כַּנַּ”ל:

וּלְתַקֵּן שָׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת, שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת אֶל הַלֵּב, בִּבְחִינַת (דברים ד): וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ. שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת אֶל הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל. כִּי הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת תְּלָת מֹחִין, תְּלָת חֲלָלֵי דְּגֻלְגַּלְתָּא, וְהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים, כִּי כָל רֶגֶל הוּא בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, שֶׁנִּמְשָׁךְ שֵׂכֶל חָדָשׁ לְתַקֵּן שָׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ, הַיְנוּ, בְּכָל רֶגֶל מִשָּׁלֹשׁ רְגָלִים נִתְתַּקֵּן מִדָּה אַחַת מִשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בִּכְבוֹד יוֹם־טוֹב, וּלְקַבֵּל הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים כָּרָאוּי.

כִּי עַל־יְדֵי מִצְוַת הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְתַקֵּן הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, כִּי בְּפֶסַח נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יב): וַה’ נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִילוּם – בְּעַל־כָּרְחָם (ברכות ט), כִּי הֵם לֹא רָצוּ כְּלָל, כִּי אָז נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן. בְּשָׁבוּעוֹת נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מִשְׁגָּל, בִּבְחִינַת: דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב. בְּסֻכּוֹת נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת אֲכִילָה, כִּי סֻכּוֹת נִקְרָא חַג הָאָסִיף (שמות כג), שֶׁאוֹסֵף כָּל מִינֵי מַאֲכָל, וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת אֲכִילָה, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ וְכוּ’ (יומא עד:). וְזֶה בְּחִינַת (במדבר טז): קְרוּאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם. אַנְשֵׁי שֵׁם זֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נִקְרָא בְּחִינַת שֵׁם. מָמוֹן – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, בְּחִינַת: בִּרְכַּת ה’ הִיא תַעֲשִׁיר וְכוּ’, כַּנַּ”ל. אֲכִילָה – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ד): וְקָרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם. מִשְׁגָּל – בְּחִינַת (אסתר ב): כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם. וְגַם הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב הִיא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם, בִּבְחִינַת (דברים כח): לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד. וְזֶהוּ בְּחִינַת: קְרוּאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם, שֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, דְּהַיְנוּ הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, לְתַקֵּן אֶת הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְשֵׁי שֵׁם כַּנַּ”ל:

וְעַל־יְדֵי בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם, דְּהַיְנוּ תִּקּוּן שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה נִבְרָא מַלְאָךְ, שֶׁמַּשְׁפִּיעַ נְבוּאָה לִכְלֵי הַנְּבוּאָה. כִּי הַנְּבוּאָה בָּאָה מִבְּחִינַת כְּרוּבִים, בִּבְחִינַת (במדבר ז): וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים. וּכְרוּבִים הֵם אַנְפֵּי זוּטְרִי (זוהר בראשית דף יח:), וְהֵם נִשְׁפָּעִים מִן הַמַּלְאָךְ, בִּבְחִינַת (בראשית מח): הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים. שֶׁהֵם אַנְפֵּי זוּטְרִי, בְּחִינַת כְּרוּבִים. וְזֶה הַמַּלְאָךְ שָׁרְשׁוֹ מִיִּרְאָה, כִּי זֶה אוֹתִיּוֹת “מַלְאָךְ” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: כִּ’י אֵ’ין מַ’חְסוֹר לִ’ירֵאָיו (תהלים לד). וַאֲזַי נִמְשֶׁכֶת נְבוּאָה, וַאֲפִלּוּ קְטַנִּים יְכוֹלִין לְהִתְנַבְּאוֹת, בִּבְחִינַת (יואל ג): וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם:

אַךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מֵהִתְמַנּוּת, כִּי זֶה הַזּוֹכֶה לְיִרְאָה יֵשׁ לוֹ הִשְׁתּוֹקְקוּת לְהִתְמַנּוּת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין (ברכות ו:), וּמֵחֲמַת שֶׁדְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְמַנּוּת, אֲבָל צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מֵהִתְמַנּוּת, כִּי הַהִתְמַנּוּת מַפְסִיד הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה, בְּחִינוֹת הַמַּלְאָךְ הַנַּ”ל, הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה. וְזֶה שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְמֹשֶׁה, כְּשֶׁאָמַר לוֹ: אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה (במדבר יא) – אֲדוֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י (והוא בסנהדרין יז): הַטֵּל עֲלֵיהֶם צָרְכֵי צִבּוּר וְהֵם כָּלִים וְכוּ’. כִּי צָרְכֵי צִבּוּר, הַיְנוּ הִתְמַנּוּת, מְכַלֶּה וּמַפְסִיד הַנְּבוּאָה כַּנַּ”ל, כִּי נַעֲשֶׂה מֵאוֹתִיּוֹת “מַלְאָךְ” “כְּלָאֵם”:

וְעַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּתְנַבֵּא, רַק שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְאֶלֶת וְנִפְדֵּית הַתְּפִלָּה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא גְּבוֹהָ מְאֹד, וּבְנֵי־אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהּ, וּכְשֶׁעוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל, חֲפֵצִים לִפְטֹר הַתְּפִלָּה מֵעֲלֵיהֶם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם – אֵלּוּ דְּבָרִים הָעוֹמְדִין בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבְנֵי־אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶם וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי הַנְּבוּאָה נִגְאֶלֶת הַתְּפִלָּה מִן הַגָּלוּת, בִּבְחִינַת (בראשית כ): כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ. שֶׁעַל־יְדֵי נְבוּאָה הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת (ישעיה נז): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, בְּחִינַת נְבוּאָה:

וּכְשֶׁנִּגְאֶלֶת וְנִפְדֵּית הַתְּפִלָּה, אֲזַי נוֹפֵל כָּל הַדָּאקְטִירַיי, כִּי אֵין צְרִיכִין לִרְפוּאוֹת, כִּי כָל הָרְפוּאוֹת הֵם עַל־יְדֵי עֲשָׂבִים, וְכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב מְקַבֵּל כֹּחַ מִכּוֹכָב וּמַזָּל הַמְיֻחָד לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ר בראשית פ’ י): אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב, שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב וּמַזָּל, שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: גְּדַל. וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל מְקַבֵּל כֹּחַ מִכּוֹכָבִים שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְהָעֶלְיוֹן – מֵהָעֶלְיוֹן מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁמְּקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בתקו”ז תיקון מד, דף פב:): כָּל כּוֹכְבַיָּא לָוִין דָּא מִן דָּא, סִהֲרָא לָוֵי מִן שִׁמְשָׁא וְכוּ’, כִּי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְכוּ’ (קהלת ה), וְהֵם כֻּלָּם בְּחִינַת לוֹוִים זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה, עַד שֶׁמְּקַבְּלִים וְלוֹוִין מֵהַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים, וְהַשָּׂרִים מְקַבְּלִים מֵהָעֶלְיוֹנִים מֵהֶם, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, עַד שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים מִשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁהוּא דְּבַר ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג): בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִתְפִלָּה, אֵין צְרִיכִין לִרְפוּאַת הָעֲשָׂבִים, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת דְּבַר ה’, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל. וְזֶה בְּחִינַת נָבִיא, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: בּ’דְבַר יְ’יָ שָׁ’מַיִם נַ’עֲשׂוּ. כִּי הָאָלֶף הוּא רָקִיעַ, הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַיִם (תיקון ה’ ותיקון מם)*, כִּי עַל־יְדֵי נְבוּאָה זוֹכִין לִתְפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת דְּבַר ה’, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קז): יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, הַיְנוּ שֶׁמְּקַבְּלִין כָּל הָרְפוּאוֹת רַק עַל־יְדֵי דְּבַר ה’, דְּהַיְנוּ תְּפִלָּה. אֲזַי: וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם, הַיְנוּ עֲשָׂבִים, בְּחִינַת (מנחות עא) הַקּוֹצֵר לְשַׁחַת, כִּי אֵין צְרִיכִין לִרְפוּאַת הָעֲשָׂבִים כַּנַּ"ל:

*פֵּרוּשׁ, וְעַל־כֵּן תֵּבַת שָׁמַיִם הִיא בִּמְקוֹם הָא' שֶׁבְּתֵבַת נָבִיא, כִּי הָא' הִיא רָקִיעַ וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ בְּחִינַת: וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה’ אֱלֹקֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ (שמות כג). וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה’, עֲבוֹדָה זוֹ תְּפִלָּה (ב”ק צב:). אֲזַי: וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רְפוּאָה עַל־יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם, עַל־יְדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ מִן שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, דְּהַיְנוּ דְּבַר ה’, בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְיִהְיֶה לְלֶחֶם וּמַיִם כֹּחַ לְרַפֹּאת כְּמוֹ עֲשָׂבִים. כִּי הִתְחַלְּקוּת הַכֹּחוֹת, שֶׁזֶּה הָעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְרַפֹּאת חוֹלַאַת פְּלוֹנִי וְזֶה חוֹלַאַת פְּלוֹנִי, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה – כָּל חִלּוּקֵי כֹּחוֹתָם הוּא רַק לְמַטָּה, אֲבָל לְמַעְלָה בְּשֹׁרֶשׁ הַכֹּל, דְּהַיְנוּ דְּבַר ה’, הַכֹּל אֶחָד, וְאֵין חִלּוּק בֵּין לֶחֶם וּמַיִם וּבֵין עֲשָׂבִים, וּכְשֶׁאוֹחֲזִין בְּהַשֹּׁרֶשׁ, דְּהַיְנוּ דְּבַר ה’, בְּחִינַת תְּפִלָּה, יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כֹּחוֹת הָרְפוּאָה לְתוֹךְ לֶחֶם וּמַיִם, וְיִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה עַל־יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם, בְּחִינַת: וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְכוּ’ וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

אַךְ יֵשׁ שָׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת שֶׁהֵם מַפְסִידִין עֲבוֹדוֹת הַתְּפִלָּה, וְהֵם שָׁלֹשׁ מִדּוֹת, הַיְנוּ: א. אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם (אבות פ”ד) – שֶׁלֹּא לְבַזּוֹת שׁוּם אָדָם. ב. עֲבוֹדָה־זָרָה – וַאֲפִלּוּ קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, שֶׁאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה. ג. שְׁמִירַת הַבְּרִית – הַיְנוּ מִי שֶׁאֵין שׁוֹמֵר הַבְּרִית כָּרָאוּי.

כִּי כָל שָׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת עֲבוֹדוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וּמַפְסִידִין עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה. בִּזּוּי אֲנָשִׁים הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַחֵי יוֹסֵף, עַל שֶׁבִּזּוּ אוֹתוֹ וְלֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ, עַל־יְדֵי־זֶה נָפְלוּ לִבְחִינַת עַבְדוּת, וְאָמְרוּ לוֹ: הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים (בראשית ג). עֲבוֹדָה־זָרָה – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): אָנֹכִי ה’ אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. כִּי אֶרֶץ מִצְרַיִם מְלֵאָה גִּלּוּלִים וַעֲבוֹדָה־זָרָה, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים בֵּית־עֲבָדִים, בְּחִינַת עַבְדוּת הַנַּ”ל. שְׁמִירַת הַבְּרִית – מִי שֶׁפּוֹגֵם בּוֹ הוּא גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת עֶבֶד, בְּחִינַת חָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית ט): אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו.

וְצָרִיךְ לָצֵאת מִשָּׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת אֵלּוּ, דְהַיְנוּ מִשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, וְאָז זוֹכִין לַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, וְאָז יְכוֹלִין לְהִתְרַפֹּאת בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ בְּלֶחֶם וּמַיִם, כַּנַּ”ל.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (פסחים כה): בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין, הַיְנוּ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לְהִתְרַפְּאוֹת, וּבִתְנַאי – חוּץ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־ עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, דְּהַיְנוּ שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת כַּנַּ"ל, הַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹצֵא מִשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ, אֲזַי: בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין – אֲפִלּוּ בְּלֶחֶם וּמַיִם כַּנַּ"ל. כִּי כְּשֶׁהוּא חוּץ מִשָּׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת הַנַּ"ל, וְאָז זוֹכֶה לַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, אֲזַי יָכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל:

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין הַחוֹלַאַת. כִּי יֵשׁ חוֹלַאַת שֶׁהוּא בְּחִינַת צוֹמֵחַ, כְּמוֹ שֶׁזּוֹרְעִין גַּרְעִין בָּאָרֶץ וְהוּא נִרְקָב, וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שַׁמְנוּנִית וְנַעֲשִׂין גִּידִין, וְנִתּוֹסְפִין אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה הַשֹּׁרֶשׁ, וּמִמֶּנּוּ יוֹצֵא כְּמוֹ עֲנָפִים, וּמֵאֵלּוּ עֲנָפִים עוֹד עֲנָפִים אֲחֵרִים, עַד שֶׁצּוֹמֵחַ הַפְּרִי.

כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ חוֹלַאַת שֶׁגָּדֵל בָּאָדָם כַּמָּה שָׁנִים. וְיֵשׁ חוֹלַאַת שֶׁהוּא בָּאָדָם בְּתוֹלָדָה מֵאָבִיו וְאִמּוֹ, וְאֵינוֹ נִתְגַּלֶּה אֶלָּא לְעֵת זִקְנוּתוֹ, וּבִשְׁעַת צְמִיחַת וְגִדּוּל הַחוֹלַאַת, אֲזַי הַחוֹלַאַת נִסְתָּר וְנֶעְלָם מֵעֵין כָּל חַי, וְאֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ, רַק שֶׁיֵּשׁ מִחוּשִׁים שֶׁנּוֹלָדִים בָּאָדָם אָז, בְּעֵת גִּדּוּל הַחוֹלַאַת, שֶׁהֵם סִימָנִים עַל הַחוֹלַאַת.

וְכֵן בִּרְפוּאַת הָעֲשָׂבִים יֵשׁ גַּם־כֵּן חִלּוּקִים. שֶׁיֵּשׁ חוֹלַאַת, שֶׁיּוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת עַל־יְדֵי עֵשֶׂב אֶחָד, וְיֵשׁ חוֹלַאַת גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁצְּרִיכִין לִרְפוּאָתוֹ מֻרְכָּבִים, לְהַרְכִּיב כַּמָּה עֲשָׂבִים לִרְפוּאָה, וְיֵשׁ שֶׁצְּרִיכִין רְפוּאוֹת מִמֶּרְחָקִים לְרַפְּאוֹתוֹ.

וְיֵשׁ חוֹלַאַת שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ שׁוּם רְפוּאָה, כִּי כֹּחַ הַחוֹלַאַת גָּדוֹל מִכֹּחַ הָעֲשָׂבִים, וּבִתְחִלַּת צְמִיחַת הַחוֹלַאַת, קֹדֶם שֶׁנִּצְמַח וְנִתְגַּלָּה, הָיוּ יְכוֹלִין לְרַפֹּאת אוֹתוֹ בְּקַל, רַק שֶׁאָז הָיָה נֶעְלָם וְנִסְתָּר מֵעֵינֵי כֹּל, וְאֵין יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד.

אֲבָל כְּשֶׁאוֹחֲזִין בִּבְחִינַת דְּבַר ה’, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל, שֶׁאֲזַי מְקַבְּלִין הָרְפוּאָה מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ מִלֶּחֶם וּמַיִם, בִּבְחִינַת: בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין כַּנַּ”ל, אֲזַי יְכוֹלִין לְהִתְרַפְּאוֹת אֲפִלּוּ בְּעֵת צְמִיחַת הַחוֹלַאַת, בְּעֵת שֶׁהוּא נִסְתָּר מֵעֵין הָאָדָם, מֵאַחַר שֶׁאֵין צָרִיךְ לִרְפוּאוֹת כְּלָל, רַק רְפוּאָתוֹ עַל־יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן גַּם אָז, הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה הַחוֹלַאַת, יוּכַל גַּם־כֵּן לְהִתְרַפֹּאת עַל־יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם שֶׁאוֹכֵל אָז.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (שמות טו): כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה’ רוֹפְאֶךָ. וְהִקְשׁוּ כָּל הַמְפָרְשִׁים: אִם לֹא יָשִׂים, מַה צֹּרֶךְ לִרְפוּאָה. אֲבָל לְפִי הַנַּ”ל מְיֻשָּׁב הֵיטֵב. פֵּרוּשׁ: כָּל הַמַּחֲלָה וְכוּ’ לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבִיא אוֹתְךָ לִידֵי מַחֲלָה כְּלָל, כִּי יְרַפֵּא אוֹתְךָ מִקֹּדֶם, בְּעֵת צְמִיחַת הַמַּחֲלָה. וְזֶה: כִּי אֲנִי ה’ רוֹפְאֶךָ – אֲנִי ה’ דַּיְקָא. הַיְנוּ בְּעֵת צְמִיחַת הַמַּחֲלָה, שֶׁאָז אֵין יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ, רַק אֲנִי ה’, אָז אֲרַפֵּא אוֹתְךָ עַל־יְדֵי בְּחִינַת דְּבַר ה’, בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְלֹא יָבוֹא לִידֵי מַחֲלָה כְּלָל, כִּי יִתְרַפֵּא מִקֹּדֶם בְּעֵת צְמִיחָתוֹ כַּנַּ”ל.

וְכָל זֶה תָּלוּי בְּתִקּוּן הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל, וְתִקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין מִשָּׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת הַנַּ”ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת: וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ וְכוּ’ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו (שם) – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַשָּׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת הַנַּ”ל. וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה – זֶה הֶפֶךְ בִּזּוּי אֲנָשִׁים, כִּי כְּשֶׁמְּבַזֶּה אֲנָשִׁים נֶאֱמַר (איוב לג): יָשֹׁר עַל אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פז.). וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת (בראשית כא) וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים. וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן אֱמוּנָה, הֶפֶךְ עֲבוֹדָה־זָרָה פְּגַם אֱמוּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (ירמיה י): חֻקּוֹת הָעַמִּים הֶבֶל הוּא, וַאֲזַי: כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי וְכוּ’ כִּי אֲנִי ה’ רוֹפְאֶךָ. כִּי אֲזַי הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, וְיָכוֹל לְהִתְרַפֹּאת עַל־יְדֵי דְּבַר ה’, בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם,* אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלָּה הַחוֹלַאַת כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

* וְגַם כְּשֶׁנּוֹלָד וְנִצְמָח הַמַּחֲלָה, כְּגוֹן כְּשֶׁאֵין זוֹכֶה לְהִתְרַפְּאוֹת מִקֹּדֶם, אֲזַי גַּם כֵּן יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת עַל־יְדֵי בְּחִינַת דְבַר ה' גַּם מִמַּחֲלָה גְּמוּרָה, בִּבְחִינַת: "וּבָרֵךְ אֶת לַחְמְךָ וְכוּ' וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ", הַיְנוּ מַחֲלָה גְּמוּרָה, כִּי עַל־יְדֵי דְבַר ה' יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת לְעוֹלָם בְּכָל דָבָר שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁאָמַר חִזְקִיָּה: וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי (ישעיה לח), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י:), שֶׁסָּמַךְ גְאֻלָּה לִתְפִלָּה וְגָנַז סֵפֶר הָרְפוּאוֹת. וְהַכֹּל אֶחָד, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁסָּמַךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁגָּאַל אֶת הַתְּפִלָּה מִן הַגָּלוּת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה גָּנַז סֵפֶר הָרְפוּאוֹת. כִּי כְּשֶׁנִּגְאֶלֶת הַתְּפִלָּה, אָז נוֹפְלִים כָּל הָרְפוּאוֹת כַּנַּ”ל, כִּי נִתְרַפְּאִין עַל־יְדֵי דְּבַר ה’ כַּנַּ”ל, וַאֲזַי כָּל הַדָּאקְטוֹרִים מִתְבַּיְּשִׁין בָּרְפוּאוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי אֲזַי אֵין כֹּחַ לְשׁוּם רְפוּאָה, כִּי כָל הָעֲשָׂבִים חוֹזְרִים כֹּחָם לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַר ה’, שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל. כִּי כֵן חוֹבַת כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת דְּבַר ה’, שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, אֲזַי הֵם מַחֲזִירִין כֹּחָם לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, וּכְשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל עַל אֵיזֶה חוֹלַאַת, אֲזַי אוֹתָן הָעֲשָׂבִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְרַפֹּאת אוֹתוֹ הַחוֹלַאַת, הֵם מְחֻיָּבִים לְהַחֲזִיר כֹּחָם לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא שָׁרְשָׁם, בְּחִינַת דְּבַר ה’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כד): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה – שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיְתָה עִם שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁכָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה חָזְרוּ כֹּחָם, וְנָתְנוּ אוֹתָם בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ, שֶׁהִיא שָׁרְשָׁם כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ. כִּי כָל הַדְּבָרִים נֶחֱלָקִים זֶה מִזֶּה בְּמַרְאֶה טַעַם וָרֵיחַ. בִּשְׁבִיל זֶה הַדָּבָר הַמְגַדֵּל כָּל הַצְּמָחִים נִקְרָא בְּשֵׁם “מָטָר”, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: מַ’רְאֶה, טַ’עַם, רֵ’יחַ. וְעִקָּר הוּא הָרֵיחַ, כִּי אֵין הַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית אֶלָּא מֵהָרֵיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מג:): אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְלֹא הַגּוּף. הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הָרֵיחַ. וְעִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא מֵהַנְּשָׁמָה, בִּבְחִינַת (תהלים קנ): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. וּמָשִׁיחַ מְקַבֵּל כָּל הַתְּפִלּוֹת, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת חֹטֶם, בִּבְחִינַת (איכה ד): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’. שֶׁמְּקַבֵּל כָּל הָרֵיחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתְּפִלּוֹת, כִּי יְנִיקַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא מֵהַנְּשָׁמָה, הִיא מֵהָרֵיחַ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה מח): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ. בְּחִינַת חֹטֶם כַּנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא מָשִׁיחַ, כִּי הוּא יוֹנֵק וּמְקַבֵּל מִשִּׂיחַ הַשָּׂדֶה, דְּהַיְנוּ כָּל הָרֵיחוֹת שֶׁבָּאִים בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת: וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם וְכוּ’. וּמָשִׁיחַ מְקַבֵּל אוֹתָם בִּבְחִינַת: רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’, כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת נְשִׂיאוּת חֵן, בִּבְחִינַת: וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ (אסתר ב) – שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ (מגילה יג). כִּי זֶה הַבַּעַל־תְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת דְּבַר ה’, שֶׁהוּא הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל הַכֹּחוֹת וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְעַל־כֵּן כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכָל הַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵיהֶם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא עוֹסֵק עִמּוֹ לְבַד, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ:

וַאֲזַי יָכוֹל לְהַכִּיר הַמְפֻרְסָמִים שֶׁהֵם עַל־יְדֵי עַזּוּת, כִּי עַזּוּתָם נוֹפֵל לְפָנָיו. כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לִתְפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת דְּבַר ה’, שֶׁהוּא הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל הַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, כֻּלָּם מְקַבְּלִים כֹּחָם מִמֶּנּוּ, אֲזַי הֵם כֻּלָּם בְּחִינַת לוֹוִין אֶצְלוֹ, בִּבְחִינַת: כָּל כּוֹכְבַיָּא לוֹוִין דָּא מִן דָּא וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינוֹת לוֹוִים, עַד הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא דְּבַר ה’, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבַּעַל־תְּפִלָּה, שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, שֶׁכָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכָל הַכֹּחוֹת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת לוֹוִין מִמֶּנּוּ, בִּבְחִינַת (נחמיה ט): וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים – שֶׁכָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם הֵם מִשְׁתַּחֲוִים וְנִכְנָעִים לְשָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַר ה’, בְּחִינַת הַבַּעַל־תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. וְזֶה: וּ’צְבָא הַ’שָּׁמַיִם לְ’ךָ מִ’שְׁתַּחֲוִים – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “מַלְוֶה”, כִּי כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת לוֹוִין זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה, עַד הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבַּעַל־תְּפִלָּה, שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, כִּי הוּא בִּבְחִינַת הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא דְּבַר ה’ כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן יָכוֹל לְהַכִּיר בְּהַמְפֻרְסָמִים שֶׁהֵם רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת, כִּי אֵין אָדָם מֵעֵז פָּנִים בִּפְנֵי בַּעַל־חוֹבוֹ (ב”מ ג), וְעַל־כֵּן עַזּוּתָם נוֹפֵל לִפְנֵי הַבַּעַל־תְּפִלָּה, שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כַּנַּ”ל, כִּי כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת לוֹוִין מִמֶּנּוּ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שמות לג): כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם – שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת נְשִׂיאוּת חֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים, שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים וְלוֹוִים מִמֶּנּוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵיהֶם, בִּבְחִינַת: כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם – שֶׁתּוּכַל לָדַעַת וּלְהַכִּיר כָּל הַמְפֻרְסָמִים בַּעֲלֵי הַשֵּׁם, כִּי מִי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם עַל־יְדֵי עַזּוּת, הוּא נוֹפֵל לְפָנָיו כַּנַּ”ל. גַּם וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם זֶה בְּחִינַת הַנְּפָשׁוֹת, בְּחִינַת (בראשית ב): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ. כִּי עַל־יְדֵי הַמְפֻרְסָמִים הוּא מְקֻשָּׁר עִם כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה, דְּהַיְנוּ הִתְקַשְּׁרוּת לְשָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל:

וַאֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. כִּי כְּשֶׁאָדָם יוֹשֵׁב לְדַבֵּר בַּחֲבֵרוֹ, זֶה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹמָא דְּדִינָא, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְדָן אֶת חֲבֵרוֹ. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד, וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב אִם הוּא רָאוּי לָזֶה לִשְׁפֹּט אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא, כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ רָאוּי לִשְׁפֹּט אֶת הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ב): אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ. וּמִי הוּא שֶׁיָּכוֹל לֵידַע וּלְהַגִּיעַ לִמְקוֹם חֲבֵרוֹ, כִּי־אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ (ב”ר ויצא פ’ סח, הובא בפירש”י פרשת כי תשא), וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ מָקוֹם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לָדוּן אֶת הָאָדָם, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בַּעַל־הָרַחֲמִים, וּבְוַדַּאי הוּא מְקַיֵּם בָּנוּ: הֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת (אבות פ”א).

וְאָנוּ רוֹאִין רַחֲמָנוּתוֹ בַּמֶּה שֶׁקָּבַע לָנוּ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין, בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ, כִּי זֶה הוּא חֶסֶד גָּדוֹל, כִּי אֵיךְ הָיִינוּ מְרִימִין פָּנֵינוּ לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן עָשָׂה עִמָּנוּ חֶסֶד וְקָבַע יוֹם הַדִּין רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ, שֶׁאָז כִּבְיָכוֹל הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה, בִּבְחִינַת: הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה, הַנֶּאֱמָר בְּרֹאשׁ־ חֹדֶשׁ (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁבוּעוֹת ט), וְעַל־כֵּן אֵין לָנוּ בּוּשָׁה בְּיוֹם הַדִּין לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה, מֵאַחַר שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ אָז כַּפָּרָה, כַּנַּ”ל. גַּם עַל־יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בָּא לִידֵי זֶה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לוֹמַר: הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה. הַיְנוּ שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁהֻצְרַךְ לְהִתְחָרֵט עָלָיו וְלוֹמַר: הָבִיאוּ עָלַי וְכוּ’, עַל־כֵּן אֵין לָנוּ בּוּשָׁה לָבוֹא לְפָנָיו בַּחֲטָאֵינוּ לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם כַּפָּרָה וּלְהִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם, כִּי גַּם הוּא יִתְבָּרַךְ עָשָׂה דָּבָר שֶׁהֻצְרַךְ לְהִתְחָרֵט עָלָיו כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁאָנוּ רוֹאִין גֹּדֶל רַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ, עַל־כֵּן הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ רָאוּי לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ מְקוֹם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי כָל הַמְּקוֹמוֹת הֵם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ כַּנַּ”ל.

כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים מְקוֹמוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, כְּגוֹן בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, אֵין הַכַּוָּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁנִּתְצַמְצֵם שָׁם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה (מלכים–א ח): הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה וְכוּ’. רַק מֵחֲמַת שֶׁהָיָה שָׁם דְּבָרִים נָאִים, כִּי בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ הָיָה צִיּוּרָא דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית וְצִיּוּרָא דְּגַן־עֵדֶן (ע’ בהקדמת התיקונים), עַל־כֵּן הִמְשִׁיךְ לְשָׁם קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הוּא יִתְבָּרַךְ אֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, רַק הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְעַל־כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין, כִּי הוּא מְקַיֵּם: אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, כִּי הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים צג): לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹּדֶשׁ, ה’ לְאֹרֶךְ יָמִים. הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִמְשִׁיךְ רַק קְדֻשָּׁתוֹ לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ שָׁם דְּבָרִים נָאִים, אֲבָל הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, רַק הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְעַל־כֵּן: ה’ לְאֹרֶךְ יָמִים, הַיְנוּ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹמָא אֲרִיכְתָּא (ע’ ביצה ד ודף ו ובשו”ע או”ח סי’ שצג) כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁאוֹחֵז בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּבְחִינַת (שמואל א ב): וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם, כִּי לַה’ מְצוּקֵי אָרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל. דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחִינַת: וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל. וְעַל־כֵּן הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר. תִּקְעוּ – זֶה בְּחִינַת הַמֶּמְשָׁלָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת: וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן כַּנַּ”ל. בַּחֹדֶשׁ – זֶה בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין שֶׁבְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, בִּבְחִינַת (תהלים קד): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים – שֶׁכָּל הַמּוֹעֲדִים וְהָרְגָלִים הֵם עַל־יְדֵי חִדּוּשׁ הַיָּרֵחַ.

שׁוֹפָר זֶה בְּחִינַת הַלֵּב, שֶׁנִּזּוֹן מִשּׁוּפְרָא דְּשׁוּפְרָא (זוהר פנחס דף רטז רכא וע’ תיקונים תיקון כא מט). גַּם שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת יִרְאָה, בִּבְחִינַת (עמוס ג): הֲיִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ. גַּם שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת נְבוּאָה, בִּבְחִינַת (ישעיה נח): הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ. גַּם שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בִּבְחִינַת (תהלים קיח): מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ וְכוּ’, וְזֶה בְּחִינַת מֵצַר הַשּׁוֹפָר וּמֶרְחַב הַשּׁוֹפָר. גַּם הוּא בְּחִינַת שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁחוֹזְרִין כֹּחָם לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר, בִּבְחִינַת (יהושע ו): בִּמְשׁוֹךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת: וַ’יֵּצֵא יִ’צְחָק לָ’שׂוּחַ בַּ’שָּׂדֶה, כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי כָּל הַבְּחִינוֹת אֵלּוּ – בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. הַיְנוּ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כַּנַּ"ל:

בְּעִנְיַן הַנְּבוּאָה הַנַּ”ל יֵשׁ קֻשְׁיָא, כִּי הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁפִּיעַ הַנְּבוּאָה, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל וְכוּ’, כַּנַּ”ל, הוּא לְמַטָּה מִבְּחִינַת מְקוֹם הַנְּבוּאָה, כִּי הַמַּלְאָךְ הַנַּ”ל הוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה, כַּמּוּבָא, וְהִיא בִּבְחִינַת לְמַטָּה מִנֶּצַח וָהוֹד, שֶׁמִּשָּׁם הַנְּבוּאָה. אַךְ יֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים בְּגוֹ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהִיא עוֹלָה לְמַעְלָה מֵהֶם, אֲזַי הִיא דַּיְקָא מַשְׁפִּיעַ נְבוּאָה, וְאֵין לָנוּ עַתָּה עֵסֶק בָּזֶה: