סט

סְגוּלָה לְהַתְמָדָה הִיא, לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר שׁוּם רַע עַל שׁוּם אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל. וְאַדְרַבָּה, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לִמְצוֹא זְכוּת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל יְהוּדִי, אֲפִלוּ שֶׁלִּכְאוֹרָה נִדְמֶה כִּי רָשָׁע הוּא, כִּי צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לִמְצוֹא בּוֹ נְקוּדוֹת טוֹבוֹת בָּהֶן אֵינוֹ רָשָׁע, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן רפ"ב). וְעַל־יְדֵי שֶׁדָּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְכַף זְכוּת, זוֹכֶה לִלְמֹד תּוֹרָה בְּחֵשֶׁק וּבְהַתְמָדָה.

אֲבָל צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִפּוֹל לְמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת שֶׁל עוֹבְרֵי עֲבֵרָה שֶׁאוֹתָם דָּנִים לְכַף זְכוּת. וְגַם צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב אִם הָאֲנָשִׁים אוֹתָם הוּא דָּן לִזְכוּת, מִתְקָרְבִים לַיַּהֲדוּת עַל־יְדֵי זֶה, כִּי אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לָדוּן לִזְכוּת כָּרָאוּי, עָלוּל לִמּוּד זְכוּתוֹ לְרַחֲקָם חָלִילָה מִן הָאֱמֶת עוֹד יוֹתֵר, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת: (שיחה צא. חיי מוהר"ן לד)