לא

צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי כָּל מַה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים הֵן תְּפִלָּה, הֵן לִמּוּד הַתּוֹרָה וְהֵן קִיּוּם הַמִּצְווֹת, הַכֹּל הוּא כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ וֶאֶמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ וְיַאֲמִינוּ, שֶׁכָּל הַנַּעֲשָׂה בָּעוֹלָם בִּכְלָל, וְכָל הָעוֹבֵר עַל כָּל אָדָם בִּפְרָט, הֵמָּה רַק בִּרְצוֹנוֹ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חִיּוּב הַטִּבְעִי כְּלָל. אַף עַל פִּי כֵן, הַכֹּל מְלֻבָּשׁ בְּסִבּוֹת (כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף ל'). (תורה עז)