לח

אִישׁ אֱמֶת, הַמְּקַיֵּם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּאוֹתוֹ תּוֹקֶף וְהִתְעוֹרְרוּת כַּאֲשֶׁר הוּא לְבַדּוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּפִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּין אֲנָשִׁים, מֵחֲמַת שֶּׁאֵין בּוֹ שׁוּם פְּנִיָּה שֶׁל שֶׁקֶר, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה שׁוּם תְּנוּעָה שֶׁל כָּזָב בַּעֲבוֹדַת ה', אֶלָּא כַּוָּנָתוֹ תָּמִיד בֶּאֱמֶת לַשָּׁמַיִם, אוֹתוֹ אָדָם מַמְשִׁיךְ אֵלָיו אֶת הַכֹּחַ שֶׁל כָּל הַצְּדָקוֹת, הַיְנוּ, יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ כְּאִלּוּ הָיָה בַּעַל הַצְּדָקָה הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. וְעַל־יְדֵי הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת הוּא מְבַטֵּל מֵעַצְמוֹ כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הֵן שֶׁל כְּפִירוֹת, הֵן שֶׁל דֵּעוֹת רָעוֹת אֲחֵרוֹת, וְזוֹכֶה לְמַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת. (תורה רנא)