ב

נִיסָן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, הַיְנוּ שֶׁחֹדֶשׁ זֶה מְסֻגָּל לְתִקּוּן הַבְּרִית יוֹתֵר מִכָּל עֵת אַחֶרֶת בַּשָּׁנָה, אִם עוֹסְקִים בְּעֵצוֹת הַמְסֻגָּלוֹת לְתִקּוּן הַבְּרִית, כַּמְבוֹאָר בַּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁמִּדַּת הַשִּׂמְחָה מוֹעִילָה מְאֹד לְתִקּוּן הַבְּרִית. הַיְנוּ שֶׁלֹּא לַתַּת לָעַצְבוּת וְלִדְאָגוֹת לִשְׁלֹט עַל הַמֹּחַ וְעַל הַלֵּב, רַק לְהִתְחַזֵּק בְּמִדַּת הַשִּׂמְחָה, הֵן בְּהַרְחָבוֹת גַּשְׁמִיּוֹת, כְּפִי שֶׁמְּבָאֵר רַבֵּנוּ אֶת הַפָּסוּק (תְּהִלִּים ד, ב) "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי", הֵן בְּרוּחָנִיּוּת צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (ח"א סִימָן רפ"ב) בַּתּוֹרָה "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי". וְעַל־יְדֵי מִדַּת הַשִּׂמְחָה כָּרָאוּי, מַמְשִׁיכִים אֶת קְדֻשַּׁת חֹדֶשׁ נִיסָן וְשִׂמְחָתוֹ לְכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, שֶׁכָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ יוּכַל לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה כָּרָאוּי, וְעַל־יְדֵי זֶה יִנָּצֵל מִמִּקְרֶה לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְיִזְכֶּה לְתִקּוּן הַבְּרִית: (תניינא ה, י)