יא

עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה נִפְגַּם כָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה. הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי הִשְׁתַּקְּעוּת בְּתַאֲוַת אֲכִילָה נִטָּל הַכָּבוֹד וְהַמֶּמְשָׁלָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ נוֹפְלִים אֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. כְּלוֹמַר, מִן הַשָּׁמַיִם מוֹסְרִים אֶת הַכָּבוֹד וְהַמֶּמְשָׁלָה לַגּוֹיִים, וְהָרְשָׁעִים וְעַזֵּי הַפָּנִים שֶׁבַּדּוֹר נוֹטְלִים אוֹתָם לְעַצְמָם, וְזֶה הַנִּקְרָא "הֶסְתֵּר פָּנִים". הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ חָלִילָה עַל יִשְׂרָאֵל לְשָׁמְרָם מִצָּרוֹת וְיִסּוּרִים. כִּי יִשְׂרָאֵל נִצּוֹלִים מִצָּרוֹת וְיִסּוּרִים רַק בְּהַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ חָלִילָה עֲלֵיהֶם, בְּשֶׁל הִשְׁתַקְעוּתָם בְּתַאֲוַת אֲכִילָה (כַּמְבוֹאָר בִּתְחִלַּת הַסָּעִיף), עַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִים חָלִילָה הַדִּינִים, הַיְנוּ שֶׁמִּתְהַוִּים קִטְרוּגִים חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי קִטְרוּגִים בָּאִים חָלִילָה צָרוֹת וְיִסּוּרִים. אֲבָל כְּשֶׁמְשַׁבְּרִים תַּאֲוַת אֲכִילָה, וְכֵן כַּאֲשֶׁר מִתְרַחֲקִים מִתַּאֲווֹת אֲחֵרוֹת, מִתְבַּטְּלִים הַדִּינִים. וְאָז הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל, הוּא בִּשְׁלֵמוּת, וּלְעַזֵּי הַפָּנִים הָרְשָׁעִים וְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, אֵין שׁוּם שְׂרָרָה וְהִתְמַנּוּת. (תורה סז ב-ג)