הַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִים לִקְנוֹת עַל־יְדֵי מָמוֹן, וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ תַּאֲוַת וְחֶמְדַּת הַמָּמוֹן, מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי הַמָּמוֹן יְכוֹלִים לִקְנוֹת כָּל דָּבָר.
אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת אֲמִתִּי יוֹדֵעַ, שֶׁהַכֹּל הֶבֶל, כִּי הַמָּמוֹן עִם כָּל הַדְּבָרִים וְהַחֲפָצִים שֶׁיִּקְנֶה עַל־יָדָם, הַכֹּל יִכְלֶה וְיֹאבַד, וְלֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ כְּלוּם, וְאֵין מְלַוִּין לוֹ לְהָאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְכוּ', אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד.
וְעַל כֵּן הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲשִׁירוּת, הֵם מַעֲלִין כָּל הַמָּמוֹן עִם כָּל הַחֲפָצִים שֶׁקּוֹנִים בַּעֲדוֹ הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה רַק בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. (בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הָרָחֵל הַזּוֹ כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ: קַרְנָהּ לַחֲצוֹצְרוֹת, עוֹרָהּ לְתֹף וְכוּ', הַיְנוּ עֲשִׁירוּת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צֹאן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ – שֶׁמְּעַשֶּׁרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, בְּעָלֶיהָ, הוּא כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ, וְנִתְבָּרְרִין וְנִתְגַּלִּין עַל־יְדֵי זֶה דְּבָרִים נִפְלָאִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִגּוּנִים נִפְלָאִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים). (הִלְכוֹת פּוּרִים ו', אוֹת י)