ט

בְּכָל דּוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, כִּי זֹאת הַבְּחִינָה הוּא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, שֶׁעִקַּר מְרִירַת הַגָּלוּת לְכָל אֶחָד הוּא בְּחִינַת טִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, וְעִקַּר גְּאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ לְכָל אֶחָד הוּא כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן וְזוֹכֶה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ עַל־יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ בְּכָל הַבְּחִינוֹת: בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִבְחִינַת גְּאֻלָּה, לִבְחִינַת עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה גַּם לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל מַמָּשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת.

וְזֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁאָז יֻחְזַר כָּל הָעֲשִׁירוּת אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ אָז כֻּלָּם צַדִּיקִים, וְכַמְבֹאָר בְּמִקְרָאוֹת הַרְבֵּה גֹּדֶל הָעֲשִׁירוּת שֶׁיִּהְיֶה אָז, וְכָל זֶה יִזְכּוּ דַּיְקָא עַל־יְדֵי הָעֲנִיּוּת הַמַּר, שֶׁסָּבְלוּ בַּגָּלוּת הַזֶּה, וְגַם אָז, כְּשֶׁיֵּצְאוּ מֵהַגָּלוּת הַזֶּה וְיִזְכּוּ לַעֲשִׁירוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יִשְׁכְּחוּ עֲנִיּוּתָם וְלֹא יִתְגָּאוּ, רַק יַחֲזִיקוּ עַצְמָם כַּעֲנִיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְחָסוּ בּוֹ עַם עָנִי וָדָל". וְגַם מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ נִקְרָא 'עָנִי וְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר', כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת הָאֲמִתִּי בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת זוֹכִין עַל־יְדֵי עֲנִיּוּת וְשִׁפְלוּת בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל. (הִלְכוֹת פּוּרִים ו', אוֹת י"ג)