אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "רָהִיטֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם וְקוֹרוֹתָיו וְאַבְנֵי בֵּיתוֹ מְעִידִין בּוֹ בִּשְׁעַת הַדִּין". וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, וְאִם כֵּן, אִם אֶחָד עָבַר עֲבֵרָה, ח"ו, בַּחוּץ אוֹ בַּשָּׂדֶה, שֶׁאֵין בּוֹ מְחִצּוֹת, מִי מֵעִיד בּוֹ?
אַךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר הָעֵדוּת הֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת הַבַּיִת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי כָּל הָעֲבֵרוֹת וְהַתַּאֲווֹת בָּאִים עַל־יְדֵי פְּגַם הָעֵינַיִם עַל שֶׁהָלַךְ אַחֲרֵי עֵינָיו, בִּפְרָט תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁעִקָּרָהּ עַל־יְדֵי רְאִיַּת עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", כְּמוֹ שֶׁדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְהָעִקָּר – עַל־יְדֵי רְאִיַּת עֵינֵי הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי בְּכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְעַיֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ נִקְרָא גַּם כֵּן רְאִיָּה, וְצָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר עֵינָיו בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל, ח"ו, בְּשׁוּם דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי הִרְהוּר, וּבַמֶּה שֶּׁמֻּכְרָח לִרְאוֹת בְּעֵינָיו, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ עֵינֵי מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהִסְתַּכֵּל וּלְעַיֵּן בָּזֶה, ח"ו, עַד שֶׁיָּבוֹא לִידֵי הִרְהוּר, ח"ו, רַק צְרִיכִין תֵּכֶף לִפְרֹס מְחִצּוֹת הַמֹּחִין כְּנֶגֶד הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, כִּי הַמֹּחִין הֵם מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה, וְהַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם לִתְפֹּס מַחֲשַׁבְתּוֹ וְלִפְרֹס מְחִצּוֹת הַמֹּחִין וּלְהִנָּצֵל מִתַּאֲוָה זֹאת, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ לַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְעַל כֵּן הַקּוֹרוֹת וְאַבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְּחִצּוֹת, הֵם דַּיְקָא מְעִידִין בּוֹ, כִּי גַּם הַמְּחִצּוֹת שֶׁל בֵּית הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת, הַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל שְׁמִירָה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא כַּמָּה מְחִצּוֹת לְהָאָדָם לִפְנֵי עֵינָיו, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִשְׁמֹר עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע, ח"ו, כִּי בָּרָא עַל הָעַיִן שְׁתֵּי מְחִצּוֹת לְכַסּוֹת עָלֶיהָ, שֶׁהֵם רִיסֵי וְעַפְעַפֵּי הָעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְכֵן בָּרָא מְחִצּוֹת הַבָּתִּים, שֶׁבָּהֶם צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת נִסְתָּר בְּרֹב הָעִתִּים, כְּדֵי לְהִשָּׁמֵר מֵהֶזֵּק רְאִיַּת עֵינַיִם שֶׁבַּחוּץ.
וְעִקַּר הַמְּחִצּוֹת הַשְּׁלֵמוֹת, שֶׁהֵם עִקַּר הַשְּׁמִירָה עַל כָּל הַשְּׁמִירוֹת, הוּא מְחִצּוֹת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁיּוֹשֵׁב בַּבַּיִת, צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִפְגֹּם מְחִצּוֹת הַמֹּחִין, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר, ח"ו, וְאָז, כְּשֶׁשּׁוֹמֵר מְחִצּוֹת הַמֹּחִין כָּרָאוּי, אָז אֲפִלּוּ כְּשֶׁמֻּכְרָח לָצֵאת לַשּׁוּק, יִהְיֶה נִשְׁמָר גַּם כֵּן עַל־יְדֵי מְחִצּוֹת הַמֹּחִין, שֶׁהֵם מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוָה זֹאת.
וְעַל כֵּן מִי שֶׁפָּגַם בְּאֵיזֶה עָווֹן, ח"ו, שֶׁהוּא רַק עַל־יְדֵי פְּגַם הַמְּחִצּוֹת, עַל כֵּן קוֹרוֹתָיו וְאַבְנֵי בֵּיתוֹ, שֶׁהֵם הַמְּחִצּוֹת, מְעִידִין בּוֹ. (וְעַל כֵּן הַתּוֹרָה מַתְחֶלֶת בְּבֵית דִּבְרֵאשִׁית, כִּי בְּרֵאשִׁית הוּא מְרַמֵּז לִתְלָת גַּוְנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה – עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הָעֵינַיִם, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמְּחִצּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּיִת, בְּחִינַת בֵּית דִּבְרֵאשִׁית). (הִלְכוֹת שֻׁתָּפִים בְּקַרְקַע ד', אוֹת ד)