וְזֶה פֵּרוּשׁ תִּקְעוּ – לְשׁוֹן שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כב): וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן. בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר – בְּהִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ, הַיְנוּ הִתְעַלּוּת כְּבוֹדוֹ עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים אוֹ בַּעֲלֵי־ תְשׁוּבָה. בַּכֶּסֶה – זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכָּבוֹד, וְכֶסֶה לְשׁוֹן הִתְכַּסְיָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת “דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ”, שֶׁזֶּה הַדָּבָר מְכֻסֶּה מֵעֵין כֹּל.
לְיוֹם – זֶה בְּחִינַת שְׁלוֹם־ בַּיִת, כִּי יוֹם הוּא בְּחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם. וְאוֹר הוּא שְׁלוֹם־ בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת כג:): נֵר שַׁבָּת קוֹדֵם לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם. כִּי שְׁלוֹם־בַּיִת קוֹדֵם. חַגֵּנוּ – זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, עֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח.): לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת עַכּוּ”ם לְמוֹעֲדִים. לוֹמַר: כָּל הַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעָדוֹת, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת אֱלִילִים. נִמְצָא, שְׁמִירַת הַמּוֹעֵד זֶה בְּחִינַת עֲבוֹדָה תַּמָּה, וְאֵין עֲבוֹדָה אֶלָּא תְּפִלָּה, וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה יָבוֹא לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי כַּנַּ”ל.
נִמְצָא, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם הַכְּלָלִי, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לַיִּרְאָה, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה הוּא זוֹכֶה לִשְׁלוֹם־בַּיִת, וְעַל־יְדֵי שְׁלוֹם־בַּיִת הוּא זוֹכֶה לִתְפִלָּה, וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה הוּא זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי: