ב

לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי תֹּקֶף הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן, כִּי הַמְּנִיעָה לֹא בָּאָה כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים.

וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, כִּי אִם יִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְיִרְאֶה פְּחִיתוּתוֹ וּגְרִיעוּתוֹ וְהֶבֶל הָעוֹלָם, שֶׁהוּא צֵל עוֹבֵר וְכוּ', וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְאַחֲרִיתוֹ עָפָר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְאַחַר כָּל אֵלֶּה צָרִיךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן – אִם יָשִׂים כָּל לִבּוֹ אֶל זֶה בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי יָבִין הֵיכָן נְקֻדַּת הָאֱמֶת, וְאִם עִם כָּל זֶה יִתְפַּשְּׁטוּ כְּנֶגְדּוֹ הַמְּנִיעוֹת, עַד שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְשַׁבְּרָם, אָז עַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה חִשְׁקוֹ וּרְצוֹנוֹ וְכִסּוּפוֹ חֲזָקִים מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ עַל כָּל פָּנִים הָאֱמֶת, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ מֵרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת הָעֲצוּמוֹת הַמִּתְפַּשְּׁטִין כְּנֶגְדּוֹ, עַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן שֶׁלּוֹ דִּקְדֻשָּׁה חָזָק מְאֹד, כִּי מֵהַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין אִי אֶפְשָׁר לְמָנְעוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי רוֹצֶה וְחוֹשֵׁק בַּתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר גֹּדֶל מַעֲלַת הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה.

וְשֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בְּעִנְיַן הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז עַל־יְדֵי כָּל זֶה יִזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִידֵי עֲבֵרָה וּמִכָּל מִינֵי מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל שֶׁאֵינוֹ דִּקְדֻשָּׁה, וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְצַדִּיק אֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנוֹ. (הִלְכוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה ב', אוֹת י"ח)