כָּל הָעַקְמִימוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלֵב הַרְבֵּה בְּנֵי־אָדָם, שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת חֶסְרוֹן פַּרְנָסָה וּשְׁאָר יִסּוּרִין וּמְנִיעוֹת, ח"ו, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַמְּבוּכָה שֶׁל הַקֻּשְׁיָא שֶׁל צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, שֶׁזֹּאת הַמְּבוּכָה מְבַלְבֵּל הַרְבֵּה בְּנֵי־אָדָם, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס כְּלָל בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּקֻשְׁיָא זֹאת, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל הַדִּבּוּרִים הַנַּ"ל, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם.
וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלִבְלִי לְהַרְהֵר אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי הַשֵּׁם וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו לַחֲטֹף בְּכָל יוֹם אֵיזֶה טוֹב כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי לֵית יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב, וְלֹא יְהַרְהֵר עַל מִשְׁפָּטָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה – לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרָיו כְּלָל, כִּי "צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא".
וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ מַמְתִּיקִין הַדִּינִים וְזוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי כָּל זֶה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו. (הִלְכוֹת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ ו', אוֹת י"ב)