ט

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִצַּדִּיקִים גְּמוּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת לד:): 'בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד'. כִּי הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁשָּׁב מֵעֲווֹנוֹתָיו, שֶׁהֵם בְּחִינַת עַצְבוּת, יָגוֹן וַאֲנָחָה, בְּחִינַת (תְּהִלִּים לח, יט): "אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי", בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית ו, ו): "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ", רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּכְשֶׁזּוֹכִין לָשׁוּב עֲלֵיהֶם, אָז הָעֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת. נִמְצָא, שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲווֹנוֹת, לִזְכֻיּוֹת וּמִצְווֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן מַעֲלָתָם לֶעָתִיד גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי יִגְדַּל שְׂכָרָם אָז מְאֹד, כִּי עִקַּר הַשָּׂכָר הוּא בְּחִינַת הַמָּחוֹל וְהַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה, כַּנַּ"ל.