הקדמה:

מעט מן המקורות בהכרחיות הספר על ענין "הצדיק" ובחשיבות ההתקרבות אליו:

וּמֵהָרָאוּי הָיָה לְהַדְפִּיס סֵפֶר בְּשֵׁם "צַדִּיק" שֶׁיִּהְיֶה מְפֹרָשׁ וּמְלֻקָּט בּוֹ כָּל גְּדֻלַּת עִנְיַן הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק מִכָּל הַסְּפָרִים, וּבִפְרָט מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וְכָל הַפְּרָטִים שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת, וְכָל הָעִנְיָנִים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה - הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל. (מתוך שיחה של רבי שמואל הורביץ ז"ל בעניין התקשרות לצדיק האמת).

בְּכֵן שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי מִכֶּם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָרִיק יְגִיעִי שֶׁיָּגַעְתִּי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְשַׂמְתִּי אֶת נַפְשִׁי בְכַפִּי בִּשְׁבִיל טוֹבַת נַפְשְׁכֶם, אַף עַל פִּי כֵן יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי שֶׁגַּם הָעֵסֶק שֶׁעָסַקְתִּי עִמָּכֶם לְהוֹצִיא אֶתְכֶם מִשִּׁנֵּי הַסָּמֵךְ־מֵם, עַל כָּל אֵלֶּה עֵינָיו לָטַשׁ וְשִׁנָּיו חָרַק עָלַי. וּבְכֵן אֲהוּבַי אַחַי וְרֵעַי חִזְקוּ וְאִמְצוּ בְּיִרְאַת ה' כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כֹּחוֹ וּבְחִינָתוֹ. וְלֹא יִהְיֶה לָרִיק יְגִיעִי. וְשִׁמְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עֶבֶד ה' כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם. וְתֵדְעוּ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי רָחוֹק עַכְשָׁיו מִכֶּם אֵין זֶה כִּי אִם רִחוּק הַגּוּפוֹת. וְאֵין רִחוּק חַס וְשָׁלוֹם בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ כִּי קְרוֹבִים אֲנַחְנוּ. אֲהוּבַי אַחַי וְרֵעַי! נָא וָנָא, שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי קְרוֹבִים אֲלֵיכֶם יוֹמָם וָלַיְלָה: (חלק ממכתב העתקה מאגרת כתב יד רבנו בעצמו שכתב לכל אנ"ש - עלים לתרופה מכתב ד').

שיחות הר"ן שיחה קפ"ח:

וְאָמַר לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אוֹתוֹ, עָנָה וְאָמַר: אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ אֶחָד מִכֶּם, הֲלֹא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֶצְלִי מָקוֹם בְּלִבִּי:

מתוך ח'י הכללים לרבי אברהם בר נחמן זצ"ל המובאים בהקדמת ספרו ביאור הליקוטים:

כלל התשיעי: "בִּדְבַר הַשָּׂגוֹתָיו וְהוֹדָעוֹתָיו וְרוֹמְמוּת הַצַּדִּיק וְתוֹרָתוֹ, סוֹבֵב כַּוָּנָתוֹ עַל יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת (כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְהָאֲרִ"י זָ"ל, וּבְעִקָּר לוֹ יִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בְּרֻבָּם כְּכֻלָּם זוּלַת עַל מֹשֶׁה מְשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ, שֶׁאָנוּ מְחַכִּים אֵלָיו)" עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְאַנַ"ש בֵּאֲרוּ בְּעִנְיַן הַכְּלָל הַנַּ"ל כַּאֲשֶׁר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מַזְכִּיר בְּמַאֲמָרָיו אֶת הַצַּדִּיק, כַּוָּנָתוֹ לַצַּדִּיקִים יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת הַכְּלוּלִים מִמֹּשֶׁה מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ.